בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק היום (30.1.07) כי תובע, ובכללו תובע ייצוגי, חייב לכלול בתובענתו את כל הטענות הנוגעות לאותה הסוגייה, אשר אירעו עד ליום הגשת התביעה.
חברת אר-און השקעות בע"מ הגישה בקשה לאישור תובענה יצוגית נגד הבנק הבינלאומי הראשון, בטענה שהבנק גבה ממנה ריבית שלא כדין בארבע הלוואות שנטלה ממנו. טענתה היא, כי הבנק הטעה אותה לגבי דרך חישוב הריבית, כאשר ציין כי היא נגבית ל"שנה", קרי: 365 ימים, בעוד שבפועל חישב הבנק את הריבית לפי 360 ימים בשנה, מבלי לגלות זאת ללווה. התובעת מבקשת לייצג בתביעה זו את כל הלקוחות שנטלו הלוואות מן הסוג שנטלה התובעת, בהן נקבע שהריבית מחושבת לשנה, מבלי לגלות להם כי היא חושבה לפי 360 ימים בשנה.
כשנתיים לפני הגשת התביעה בה עסק בית המשפט במקרה זה, הגישה החברה תביעה בעילה של הטעיה הנוגעת לאותן הלוואות שהן נשוא התביעה בתיק זה, אם כי בנושא אחר. גם במקרה הקודם ביקשה החברה להכיר בתובענתה כייצוגית. הטענה בתביעה הקודמת היתה שהבנק גבה מן הלווה, ומלקוחות אחרים שלקחו הלוואות מסוג זה (הלוואות בריבית ליבור), ריבית גבוהה מן המוסכם, כאשר עיגל את ריבית הליבור כלפי מעלה, מבלי להודיע על כך ללקוחותיו. התביעה הקודמת הגיעה לסיומה בטרם נתקבלה החלטה בבקשה לאישורה, וזאת לאחר התערבות המפקח על הבנקים שהורה לבנק להשיב לחברי הקבוצה התובעת את הריבית שנגבתה בעודף, ולאחר שהבנק פעל על-פי הוראה זו.
הבנק ביקש למחוק על הסף את התביעה והבקשה להכיר בה כייצוגית. טענתו היתה כי החברה איננה רשאית לתבוע בשתי תביעות נפרדות סעדים שונים בשל אותה עילה. החברה טענה מנגד כי בחרה שלא לתבוע בנושא מניין הימים בעת שהגישה תובענתה בנושא ריבית הליבור, היות ובבקשה לתביעה ייצוגית עסקינן ולא רצתה להרחיב את העילה לשנתי עילות שונות, דבר אשר היה מכביד את הדיון.
בית המשפט פסק כי תובע איננו מחוייב לרכז את כל עילותיו כנגד נתבע בכתב תביעה אחד, והוא גם איננו זקוק לרשות בית המשפט לפצל את עילות התביעה הנובעות מאותה מסכת עובדתית.
השופט, ד"ר בניימיני, פסק כי הגשת שתי תביעות נפרדות בגין שני סוגי הטעיה שונים שאירעו במהלך כריתת חוזה, איננה צריכה להיות מותרת יותר מאשר הגשת שתי תביעות נפרדות בגין הפרת שני חיובים באותו חוזה. לדידו, בשני המקרים, חייב תובע לכלול בתביעה שהוא מגיש את כל טענות ההטעיה, או ההפרה, הנוגעות לאותו חוזה, אשר אירעו עד ליום הגשת התביעה. "אין להתיר הגשת תובענות נפרדות בגין כל הטעיה והטעיה, ובעיקר במקרה כגון דא, כאשר שתי ההטעיות הנטענות מתייחסות לדרך חישוב הריבית, ושתיהן נובעות מאותו סעיף בהסכם".
נפסק כי החברה אינה רשאית להגיש כנגד הבנק הנתבע שתי תביעות שונות בגין שתי הטעיות שונות שארעו, על-פי הנטען, בעת חתימת אותם הסכמי הלוואה. בית המשפט התיר לחברה לתקן את תביעתה האישית בלבד ולצמצמה לתקופה שמיום הגשת התביעה הקודמת.