|
[צילום אילוסטרציה: משטרת ישראל]
|
|
|
|
|
בית המשפט על עבירות רכוש:
|
|
|
|
"מן העבירות המשבשות ופוגעות בשגרת חייהם של אנשים, גוזלות מהם את רכושם, פוגעות בפרנסתם, ואף גורמות לנזקים מצטברים לציבור, בשל ההפסדים הרבים הנגרמים כתוצאה מהם, ובשל העלויות הגבוהות של ביטוח ומיגון" | |
|
|
|
|
בית המשפט השלום בנצרת הרשיע את שמעון אסרף בעבירה של התפרצות למקום מגורים בכוונה לגנוב והיזק בזדון. האירוע בגינו הועמד אסרף לדין אירע במהלך מלחמת לבנון השנייה. הנאשם התפרץ לדירה בקריית שמונה. אסרף ניצל את העובדה שבמהלך ימים אלו נורו מדי יום עשרות טילים לשטח מדינת ישראל, ואשר בגינם נאלצו רבים מתושבי הצפון לנטוש זמנית את בתיהם, ובהם גם בעלי הדירה אליה התפרץ אסרף.
אסרף הודה כי פירק את שלבי הזכוכית של החלון המוביל לחדר השירותים של הדירה, ונכנס לדירה, כשהוא רעול פנים וידיו עטויות גרביים, כדי לגנוב רכוש מן הדירה.
למזלו הרע של אסרף, היות שהדירה נפגעה מוקדם יותר באותו היום מהדף טילים, שהה בדירה אחיה של בעלת הדירה, אשר הוזעק קודם לכן לשהות בה יחד עם אמו על-מנת למנוע גניבות מתוכה. האח הבחין בנאשם, הצליח ללכוד אותו והזעיק את המשטרה למקום עוד בטרם הספיק הנאשם לבצע את זממו.
התביעה ביקשה לגזור על אסרף עונש חמור, אשר ידגיש את חומרת העבירות אותן ביצע, תוך ניצול ציני של המצב הביטחוני הקשה ותוך ניצול מצוקת תושבי הצפון שנאלצו לעזוב את ביתם.
סנגורו של אסרף, ניזאר עבוד מהסנגוריה הציבורית, ביקש מבית המשפט להתחשב בחרטתו של הנאשם והודאתו המיידית שחסכה זמן שיפוטי ניכר, וביקש להאריך את המאסר על תנאי אשר נגזר על אסרף במקרה קודם ולהסתפק בתקופת המעצר בה היה נתון עד כה.
בית המשפט סירב לראות בטיעוני הסנגור עילה להקלה בעונש. יתרה מכך, סבר בית המשפט, כי "לא רק שאין מקום להסתפק במקרה זה בהארכת מאסרו על תנאי של הנאשם כבקשת הסנגור, אלא שיש לגזור על הנאשם תקופת מאסר משמעותית".
בית המשפט ראה בעבירות רכוש "מן העבירות המשבשות ופוגעות בשגרת חייהם של אנשים, גוזלות מהם את רכושם, פוגעות בפרנסתם, ואף גורמות לנזקים מצטברים לציבור, בשל ההפסדים הרבים הנגרמים כתוצאה מהם, ובשל העלויות הגבוהות של ביטוח ומיגון". והוסיף כי "העבירות קלות יחסית לביצוע וקשות ללכידה, וממילא רב הפיתוי לעברן, ומכך נגזר גם הצורך בענישה מרתיעה שתהפוך אותן לבלתי כדאיות".
השופטת לילי יונג-גפר גזרה על אסרף מאסר בפועל של 30 חודשים. הפעילה את עונש המאסר על תנאי של 24 חודשים שהוטל על הנאשם בתיק קודם, כאשר מתוך תקופה זו ירצה הנאשם 12 חודשים במצטבר לעונש המאסר שהוטל בתיק זה, כך שבסה"כ ירצה הנאשם מאסר בפועל של 42 חודשים. על אלו נוסף מאסר על תנאי למקרה בו יעבור אסרף עבירה דומה לאחר שחרורו.