חרדים משתמשים ב-23 סוגי כשרויות

הציבור החרדי משתמש ב-23 סוגי השגחות כשרות בקניית מוצרי מזון. כך מסר אברהם קרינגל, יו"ר ועדת השיווק באגף המזון שבהתאחדות התעשיינים, בהסתמכו על סקר שערך לאחרונה איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים בנושא דפוסי קניית מזון במגזר החרדי.

קרינגל מציין, כי השגחת הכשרות המקובלת ביותר (אצל כ-80% מהציבור) ברכישת מוצרי מזון (שאינם מוצרי בשר או עוף מעובדים) הינה של בד"צ העדה החרדית ירושלים, (זאת בהשוואה ל-58% לפני כ-8 שנים בסקר הקודם). אצל 47% מהציבור החרדי מקובלת ההשגחה של לנדא, (זאת בהשוואה ל-27% בסקר הקודם). ההשגחה של הרב רובין מרחובות מקובלת על כ-30% מהמגזר החרדי (זאת בהשוואה ל-11% בלבד, בסקר הקודם). ההשגחה של שארית ישראל מקובלת על 21%. ההשגחה של חתם סופר בני ברק - 14%. ההשגחה של מחפוד, נוה צדק - 12% (בהשוואה ל-9% בסקר הקודם). ההשגחה של אגודת ישראל - מקובלת על 12% מהציבור החרדי. השגחת בית יוסף מקובלת על 11% מהציבור החרדי.

שאר השגחות הכשרות המקובלות על ציבור זה הינן חתם סופר - פתח תקוה, בעלז/מחזיקי הדת, רבנות ירושלים מהדרין, עטרה, הכשרות של הרבנות הראשית, הרב אוירבעך, ועדת מהדרין, הרב אפרתי, הרב ויטמן, הרב סולומון פתח תקוה, הרב וורנר, הרב ביסטריצקי, כפר חבד ועוד.

מהסקר, שנערך באמצעות מכון המחקר גאוקרטוגרפיה, עולה כי בקניית מוצרי בשר ועוף מעובדים, מקובלת בממוצע על הציבור החרדי כשני סוגי כשרויות בלבד, ואילו בקניית מוצרי מזון שאינם מוצרי עוף ובשר מקובלים בממוצע כשלושה סוגי כשרויות.

קרינגל מציין, כי מהסקר עולה גם ש-19% בלבד ממשקי הבית החרדיים נוהגים לגשת לדוכני טעימה לעומת 62% בקרב כלל האוכלוסיה.

מקרב החרדים הניגשים לדוכני הטעימה - רק 37% מושפעים לעיתים מהמוצרים אותם הם טועמים; 52% מושפעים לעיתים רחוקות ו-16% ניגשים, אך אף פעם אינם מושפעים מהמוצרים אותם הם טועמים.