שלט קטן ותמים המקבל את פני העוברים באזור השטח שמעבר לנהר הליטאני לכיוון צפון לבנון מכריז: "זהירות, הגישה לאזור אסורה". על החתום: חיזבאללה. כמה קוביות בטון בגבעות שליד נהר הליטני הן הסימנים הראשונים לבנייתו של קו הגנה חדש של חיזבאללה. בניית קו הגנה זה היא למעשה הלקח המרכזי מצד חיזבאללה שאחרי המלחמה.
לחיזבאללה נוכחות חזקה לאורך הליטאני הגובל עם גבול הגזרה של כוחות השלום של האו"ם בדרום לבנון ושל הצבא הלבנוני. נוכחות זו מתבטאת ברכישה מסיבית של קרקעות המתבצעת על-ידי איש עסקים שיעי המקורב לחיזבאללה והמבצע את רכישותיו באמצעות קרנות הון מטהרן, כך מדווח העיתון "קריסטיאן סיינס מוניטור".
למרות שחיזבאללה אינו מאיים בעימות נוסף עם ישראל, יש בכך סימן מטריד שחיזבאללה אינו נמצא תחת עינו הפקוחה של האו"ם. מקורות המבקרים במקום טוענים שבניית יכולות צבאיות, לרבות בניית קו הגנה בתוך לבנון, היא סימן לאפשרות של תוקפנות עתידית. המקורות צוטטו כאומרים: "אם יהיה עימות צבאי גדול בין האירנים לאמריקנים, אנחנו חוששים שתגובה אירנית ראשונית תצא מלבנון". כך צוטט מרואן חמאדה, שר התקשורת הלבנוני ויריבו הפוליטי של חיזבאללה.
נטישת המאחזים בדרום
לאחר המלחמה עם ישראל, בחר החיזבאללה לנטוש את מאחזיו בדרום, בשטח הנשלט בידי כוחות האו"ם. שטח זה היווה עבור מחבלי חיזבאללה גיא הריגה בזמן המלחמה. גם הנוכחות המסיבית של כוחות האו"ם בדרום לבנון, יחד עם 20 אלף חיילים לבנונים המאיישים 100 נקודות בידוק ו-500 סיורים המבוצעים יום ולילה, מרחיקים את חיזבאללה מהדרום. הסיבה שלוחמי חיזבאללה ממשיכים עדיין להתגורר בכפרי דרום לבנון היא אחת: קיום תצפיות על הגבול עם ישראל, וזאת חרף נטישתם את כל המאחזים הצבאיים ושמורות הטבע (מאחזים צבאיים תת-קרקעיים) שלהם באיזור.
יועץ בכיר של יוניפיל, מילוש שטרוגאר, ציין כי אומנם נתפסו כמה מאגרי תחמושת, אך אלו היו קיימים שם עוד קודם המלחמה, ואין שום סימן להברחות נשק לאזור דרום לבנון. אולם כעת, טוענים מקומיים כי חיזבאללה נראה כעת יותר מתמיד על הגבעות החולשות מצפון לליטאני.
סגירת השטח ע"י חיזבאללה
בעמדה שנבנתה על-ידי חיזבאללה בגבעות הצופות על הליטאני נצפו שני מחבלי חיזבאללה בבגדי הסוואה כשהם נושאים על עצמם רובים ומכשירי קשר. הם שואלים לשמם של מי שמתקרבים לאזור בצורה אדיבה, כאילו יש להם סמכות, כאשר בפועל הם מונעים כניסה לאזור מכל מי שמתקרב. כמה קילומטרים מערבה לנקודה זו, ניצבת עמדת חיזבאללה נוספת, המאויישת על-ידי לוחמים המצויידים גם בטלפון-שדה. לדברי לוחם חיזבאללה לשעבר, בזמן המלחמה האחרונה אכן נורו טילים ארוכי-טווח אל עבר ישראל מעמדות תת-קרקעיות חפורות היטב שהתגלו באיזור. עמדות שכאלו עדיין נמצאות במקום וחיזבאללה מבצר את השטח. צבא לבנון נמצא בנקודות הביקורת שלו לאורך הדרכים באזור זה ומבצע סיורים שגרתיים, אך בפועל אינו מתערב בפעילות חיזבאללה, כך שלמעשה מדיניות ממשלת לבנון לפרק את חיזבאללה מנשקו אינה יותר מאשר דילמה פוליטית.
בנאום מנהיג החיזבאללה, ביום שישי שעבר (16.2.07), הודה שייח' חסן נסראללה כי ארגונו ממשיך להוביל נשק לחזית עם ישראל. "זהו נשק מכמה סוגים בכמויות ככל שנידרש. אנחנו לא נילחם עם האויב שלנו בחרבות עשויות מעץ", אמר.
בונקרים מתחת לאף
במקביל, הרחבת המאחזים הצבאיים של חיזבאללה מצפון לנהר הליטאני נעשית בצורה חשאית המבוקרת על-ידי מהנדסים של החיזבאללה וקבלנים מטעמם. במשך שש השנים האחרונות עסק חיזבאללה בבנייה חשאית של בונקרים, תעלות קשר ועמדות ירי לאורך הגבול עם ישראל. באחד המקרים אותרה מערכת בונקרים חפורה באדמה בעומק של 35 מטרים בהיקף של 2.5 קמ"ר. עמדות אלו נבנו מתחת לאפם של משקיפי האו"ם ושל צה"ל, כ-100 מ' ליד עמדת התצפית של יוניפיל ועמדות צה"ל הפרוסות לאורך הגבול. תימור גוקסל, יועץ בכיר של יוניפיל שפרש מהאום בשנת 2003, אמר כי "לחיזבאללה יש מוניטין של מי שיודע לבנות מאחזים תת-קרקעיים מבלי שנרגיש [האו"ם, ע.י.].
האזור שחיזבאללה בונה בו עכשיו את קו ההגנה החדש שלו מאוכלס בשיעים, בנוצרים ובדרוזים החיים בכפרים קטנים בחוות הצופות על ההרים השולטים על הליטאני. בשנה האחרונה, איש עסקים שיעי, עלי טאג'ידין, שעסק בסחר יהלומים במערב אפריקה קודם כניסתו לתחום בנייה ופיתוח תשתיות, רכש בצורה חשאית שטחים נרחבים של אדמה מידי הנוצרים והדרוזים שהחזיקו בקרקעות שם. חיזבאללה גם בונה בשטחים שקנה ומפתח קהילות שיעיות חדשות לרבות תשתית סיעודית, בתי ספר ומוסדות סעד. דרוזי הגר באזור העיד כי למעשה אין מה לחפש באזור ואין ממה להתפרנס. לדבריו, למעלה מ-80 אחוזים מהתושבים שמחים למכור את אדמותיהם ולנוע צפונה. האיש גם העיד שהסוחר השיעי משלם לכולם במזומן כל סכום שנדרש, כמעט ללא התמקחות.
מנהיג הדרוזים בלבנון, ואליד ג'ונבלאט, טוען כי אדמות אלו נקנות בכסף אירני המועבר לחיזבאללה, שהסוחר מייצג אותם. לטענתו, קרוב-משפחה של טאג'ידין נעצר באנטוורפן שבבלגיה, במאי 2003, בחשד להלבנת כספים לטובת חיזבאללה באמצעות יהלומים ממערב אפריקה. כל הפעילות נועדה ליצור חגורה שיעית על הגדה הצפונית של הליטאני, ונועדה לאפשר לחיזבאללה לפעול ביתר חופשיות תוך שהם תוקעים טריז בין הקהילות הנוצריות והדרוזיות באזור בכך שאינם מאפשרים מעבר בין הכפרים דרך האדמות אותן רכשו. חיזבאללה מכחיש מכל וכל את טענות ג'ונבלאט.
גם בחיזבאללה שמעו על הסקת המסקנות בצה"ל, ולפיה היה על הצבא לאגף מצפון לליטני ולחזור דרומה לכיוון ישראל. זו הסיבה שבחיזבאללה מעדיפים לבנות קו הגנה חזק בעומק לבנון שיקדם את פני הכוחות הלוחמים שיגיעו לליטני. על-פי הערכתם, צפויים כוחות שיפרצו מכיוון ישראל בעת מלחמה לדרוס את כל התשתית בדרום, ולכן יש להשקיע בבניית תשתית בצפון. במימון אירני, מבצר חיזבאללה את קו ההגנה החדש בצפון ומעריך כי מלחמה שם עשויה להתלקח, ובהתערבות סורית אף יכולה להביא לתבוסת צה"ל. המחשבה מאחורי בניית קווים אלו היא רעיון אסטרטגי-טקטי משותף של צוות מוחות של חיזבאללה, יחד עם האירנים והסורים, שנועד לחסום אפשרות פריצת שריון וחי"ר מישראל לסוריה דרך לבנון במקרה של עימות כולל ישראל-סוריה-אירן-ארה"ב.