כל שנה, כמו שעון שוויצרי בצבע ורוד פסטל, מגיעה השעה המיוחדת הזאת שבה אתה שוקע בספה, מדליק את הטלוויזיה ובוהה בתשע עשרה ילדות שמשוכנעות שתואר מלכת היופי זאת שאיפה לגיטימית בחיים. לא ברור איך היום, בשנות האלפיים הנאורות, הטקס הזה עדיין מוצא מקום של כבוד בלוח השידורים שלנו ושל העולם כולו. לא ברור איזו אשה אינטליגנטית שמכבדת את עצמה, תבחר לפזז בבגד ים לעיני מדינה שלמה, כשכל מה שהיא רוצה זה שיגידו לה שהיא, ורק היא, הכי יפה בישראל.