עשרות קבלני תשתית ואנשי עסקים מהמגזר הפיננסי, מודרכים על-ידי כלכלנים בכירים ממשרדי האוצר והתחבורה, השתתפו אמש (יום ב', 30.9.02) בסיור ראשון לאורך תוואי כביש מספר 431 - אחד מכבישי הרוחב העתידיים המרכזיים במדינה.
לדברי יו"ר ועדת המכרזים הממשלתית, דוד גרשנוביץ, סגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר, עלותו הכוללת של הפרויקט נאמדת בלמעלה ממיליארד שקל.
הכביש יסלל בשיטת PFI – Pivate Financed Initiative, המציינת יוזמה ממשלתית המבוצעת במימון המשק הפרטי. היזם יקים את הפרויקט ויתפעל אותו במימון עצמי, ובתמורה יקבל תשלום קבוע מהמדינה - במשך 25 שנה.
בניגוד לכביש מספר 6 לא הציבור הוא שיחזיר את הכספים ליזמים - באופן של תשלום לכביש אגרה, כי אם המדינה היא שתממן את החזר ההשקעה בהתחייבות לזמן ארוך.
התשלום לזכיין כולל 3 רכיבים: א. מענק הקמה; ב. תשלום תקופתי קבוע - שישולם לכל אורך תקופת ההפעלה ויותנה בפרמטרים של זמינות הכביש; ג. תשלום משתנה – הנועד לכסות את העלות השולית של הזכיין בתוספת "רווח סביר" שיקבע מראש.
בכביש החדש ייושמו מסקנות שהוסקו מפרויקט כביש מספר 6 - חוצה ישראל, שגם הוא בוצע בשילוב המיגזר הפרטי אך בשיטת BOT – Build Operate Transfer.
התשלום לזכיין בכביש 431 מבוסס בעיקר על עמידה בסטנדרטים לאיכות השרות, לתחזוקת הכביש ומתקניו, ולא על ניפחי התנועה בכביש.
הכלכלן אופיר קרני, ראש תחום תחבורה באגף התקציבים של משרד האוצר, הסביר כי הסיכונים המוטלים על הסקטור הפרטי מתמקדים בשלבי ההקמה, ההפעלה והתחזוקה בלבד, כאשר הביקוש והגבייה אינם מעינינו של היזם. זאת למעט תמריץ מסויים שיוענק בתמורה להגדלת נפח התנועה בכביש.
הכביש מתוכנן כדרך דו מסלולית עם 3 נתיבי נסיעה לכל כיוון, ובכך הוא דומה יותר לנתיבי איילון מאשר לכביש מספר 6 שהינו דו – נתיבי בלבד.
הזכיין יחוייב לעמוד בסטנדרטים המוגדרים כ"זמינות", דהיינו נתיבים פנויים לנסיעה, פינוי מפגעים תוך זמן מוגדר ותחזוקה נאותה. בקרת האיכות תהיה כלולה לפיכך בשיקולי תועלתו של היזם, שכן אם יבנה כביש בעייתי מבחינה אכותית,ידרש לתקן את המפגעים במהלך תקופת הזכיון.
תהליך המיון המוקדם של הזכיינים יתבסס בשלבו השני על הניקוד הבא: 45% לאיתנות פיננסית, 45% על נסיון קבלני ו-10% ל"התרשמות כללית".
הכביש שאורכו 20 קילומטר מחבר את דרך מספר 1 (כביש ירושלים - תל אביב) ממזרח, עם דרך מספר 20 (נתיבי אייליון דרום) ומתחבר עם כביש חוצה ישראל. לאורך הכביש יוקמו 13 מחלפים שעלותם יקרה במיוחד.
לנוכח יוקר הפרויקט ומצב המשק הוחלט על שילוב כוחות של כל הגורמים המעורבים, וראשית על שילוב הגורמים הממשלתיים: בחודשים האחרונים התנהלו דיונים קדחתניים בין משרדי התחבורה והאוצר, לגבי יישום שיטת המימון החדשה בישראל.
כלכלני האוצר העלו ספק לגבי יכולתם של היזמים הפרטיים לעמוד בנטל הכספי הכבד שמטילים פרויקטים לאומיים בסדר הגודל הנדון, וטענו כי עליהם להפקיד בקופת המדינה מקדמה שתוכיח את איתנותם הפיננסית. דרישת האוצר היתה עלולה לטרפד את כדאיות השיטה, וסיכום הושג רק בחודש שעבר.
היציאה למיכרז המוקדם ה-PQ, התאפשרה בעקבות סיכום שהושג בין משרדי התחבורה והאוצר באשר למימון הקמת הכביש. התשלומים שהמדינה תשלם ליזם שיסלול את הכביש יתפרסו על פני כל תקופת הזיכיון, כאשר הוא מצידו ידרש לעמוד בתנאי הסף הפיננסיים הבאים: מחזור הכנסות ממוצע משוקלל שנתי על פני 3 שנים האחרונות בסך 300 מיליון שקלים, הון עצמי מינימאלי בן 1.5 מיליון שקלים לכל 1% אחזקות ותזרים מזומנים לא שלילי מפעילות שוטפת בממוצע משוקלל על פני 3 השנים האחרונות.
מע"צ תחל בקרוב בקידום ההליך התכנוני להקמת הכביש, כולל השגת אישורים סטטוטורים וההפקעות הנדרשות בתוואי הכביש. בסיכום בין משרדי התחבורה ומשרד הבטחון, הוחלט כי משרד התחבורה ומינהל מקרקעי ישראל יעבירו סכום של 43 מליון שקל לפינוי שני מחנות צה"ל הנמצאים על תוואי הכביש שיסלל.
תהליכי המכרז להקמת הכביש ובחירת הזכיין שיסלול את הכביש, יושלמו עד סוף הרבעון הראשון של שנת 2004, מתוך מגמה להשלים את הקמת הכביש בתוך שנתיים מיום התחלת העבודות.
כתב מחלקה ראשונה שהצטרף לסיור, נכח גם בסבב השאלות הקצר שנערך בסוף היום החם בשטח.
עיקר השאלות נסובו בדיון בסוגיית העסקת העובדים הזרים בפרויקט תשתיתי זה שהינו כהגדרת הגורמים הממשלתיים "חלק בלתי נפרד מההשקעות בתשתית שנכללו על-ידי האוצר בתקציב 2003, ושנועד לשמור על יציבות משקית, למנוע העמקת המיתון בטווח הקצר ויצירת תנאים לחידוש הצמיחה ולהעסקת מובטלים ישראלים".
משפט היום שמור לדוד גרשונוביץ, יו"ר ועדת המכרזים הממשלתית, וסגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר.
גרשונוביץ נישאל כיצד בדעת המדינה לבצע את הפרויקט בלא סיועם של עובדים זרים.
"מול המחסור בעובדים מקומיים מיומנים, כיצד בדעתכם לאכוף את דרישת החוק האוסר על העסקת עובדים זרים בפרוייקטים לאומיים?" תמהו זכייני הפרויקט.
עו"ד יוסי לוי, היוע"מ לפרויקט, הזהיר את הקבלנים כי העסקת עובדים זרים מהווה הפרה יסודית של הסכם ההתקשרות עם המדינה, דבר שעלול לגרום לסנקציות חמורות.
עו"ד לוי רמז בעדינות כי הוא מקווה למה שהגדיר כ"קריאטיביות משפטית בפרשנות החוק...", ואילו גרשונוביץ היה נועז יותר באומרו: "אנו נגייס עובדים זרים לאכיפת החוק כנגד עבודה זרה..."
