יומנו של פיטר גינז היא פיסת היסטוריה המתארת את יהדות פראג בימי הנאצים. גינז, צעיר יהודי, היה בן 14 כשהתחיל לכתוב את יומנו ותיאר את חייהם של היהודים בעיר.
הוא כתב תיאור מדויק, כמעט נטול רגשות, על האופן בו היהודים הועלו לרכבות, בדרכם למחנות ההשמדה בשואה. לאחרונה התפרסם הספר "יומנו של פיטר גינז, המכיל את מרבית הסיפורים שביומן המקורי, יחד עם מילות תחילה וסיכום של אחותו של גינז, חווה פרסבורגר. הספר מכיל גם תמונות משפחתיות שהוסיפה פרסבורגר. ב-1 בינואר 1942 כתב גינז: "מה שכעת נחשב לרגיל עשוי לעורר דאגה עמוקה בזמנים נורמליים. לדוגמה, ליהודים אין פירות, בשר עוף או גבינות, בצל, שום או דברים אחרים. על האסירים נאסר לעשן, כמו גם על משוגעים ועל יהודים".
"מאות ואלפים מועברים מפראג", כתב הצעיר על יהודי העיר. באוגוסט 1942 הועבר פיטר לטריסינסטנד, גטו שתואר על-ידי הגרמנים כ"עיר נופש". שם המשיך גינז בכתיבת יומנו, וכתב עבור עיתון מחתרתי בגטו. ב-1944 הוא מת באושוויץ.
ב-2003 לקח עימו האסטרונאוט הישראלי אילן רמון לחלל את אחד הציורים של גינז על הירח. אסון מעבורת החלל קולומביה אירע ביום הולדתו ה-75 של פיטר גינז.
