היעד: מהפכה במערך הגיור

במטרה לייעל ולשפר את תהליכי הגיור בארץ ולהגדיל בצורה משמעותית את מספר המתגיירים מקרב העולים זכאי חוק השבות, מבקשים במשרד הקליטה לקדם שינויים משמעותיים בתחום הגיור הכוללים את מערכת הלימוד ומערכת בתי הדין, ולהקים מערך ארגוני אחד שיהיה אחראי על מערכות אלה. אם נכון להיום עומד מספר המתגיירים על 2,000 בשנה, שואפת הוועדה, שכתב ההסמכה שלה ניתן השבוע, להכפיל ואף לשלש את מספרם של המתגיירים ולהגיע לכ-5,000 מתגיירים בשנה.

תחום הגיור הממלכתי בישראל מצוי באחריות מספר משרדי ממשלה, צה"ל והסוכנות היהודית. זאת חרף העובדה שהמשרד לקליטת העלייה קיבל בינואר 2004 מנדט ממשלת ישראל לנהל את מכלול פעולות ההכנה לקראת גיור ובכללן אחריות על המכון המשולב ללימודי היהדות (מכון שהוקם מכח המלצות ועדת נאמן המשלב בתוכו גם את הרפורמים והקונסרבטיבים) ומתן תמיכה לאולפני הגיור המצויים תחת מסגרות הלימוד השונות.

הטיפול במערך ההסברה, כמרכיב מרכזי בפעולות ההכנה לגיור, מצוי אף הוא תחת אחריות המשרד. מערך הגיור במשרד ראש הממשלה ממונה על הפעלת בתי הדין המיוחדים לגיור, משרד החינוך מקיים במסגרת האגף לחינוך מבוגרים כיתות אולפן לגיור. הסוכנות היהודית מהווה זרוע ביצועית של משרד הקליטה בכל הנוגע לתפעול המכון המשולב במסלולים השונים; האזרחי, הצבאי ומסלול האקדמי. צה"ל שותף אירגונית לתוכנית "נתיב", הממומנת על-ידי משרד הקליטה, במסגרתה לומדים אלפי חיילים בתוכנית מיוחדת לגיור במהלך שירותם הצבאי. כמו כן, קיימות מסגרות ציבוריות ותיקות (ארגונים ועמותות) המפעילות אולפני גיור במימון משרד הקליטה.

במדינת ישראל שנת 2006 חיים כ-300,000 עולים שאינם יהודים על-פי ההלכה, אשר עלו ארצה מתוקף חוק השבות (60% נשים, 40% גברים). כל שנה בממוצע נולדים לאוכלוסיה זו עוד 3,000 ילדים שאינם מוכרים כיהודים (אוכלוסיה זו אינה כוללת את יוצאי אתיופיה).

מנכ"ל משרד הקליטה, ארז חלפון, פנה לראש הממשלה ומונה לעמוד בראשות ועדה בינמשרדית שתבחן ארגון מחדש של כל מערכות הגיור בישראל. הוועדה תמליץ על הדרכים לאיגום כל המשאבים המושקעים בתחום כולל כוח אדם, תקציבים, מערכות מידע. בוועדה יהיו חברים נציגי משרדי ראש הממשלה ומשרד החינוך, הסוכנות היהודית וצה"ל. חלפון מסר כי "המצב בו נושא רגיש כל-כך מטופל על-ידי גופים רבים, מסרבל את התהליך, יוצר חיכוכים ופוגע קשות במבקשים להתגייר".

נושאי הבדיקה:

1) מערכת הלימוד - הוועדה תבחן אפשרות לריכוז כל מסגרות הלימוד תחת מסגרת הכשרה אחת, פיתוח תוכניות לימוד חדשות בהתאם לסוגי האוכלוסיה המתגיירת כגון סטודנטים, בני נוער וכו'. הקמת מערכת מרכזית אחידה להכשרת מורים ועוד.

2) התנהלות בתי הדין המיוחדים לגיור - הוועדה תבחן את מבנה מערכת בתי הדין, את הצורך במינויי דיינים חדשים, את פרק הזמן במתן התשובה, תמליץ על שיפור תהליכים להסרת חסמים ביורוקרטיים המקשים כיום על תהליך הגיור ועל דרכים להגברת התיאום בין מערכת בתי הדין למערכת הלימוד ועוד.

3) יצירת מאגר נתונים כולל על המתגיירים - דבר שלא קיים היום ובחינה של הקמת מערכת בקרה מרכזית שתפקידה יהיה לפתור בעיות.

4) בדיקת נושא ליווי המתגיירים בקהילה - הרחבת מאגר משפחות מלוות.

5) הקמת מבנה ארגוני כוללני חדש לכל מערכות הגיור והכללת מערך הלמידה ומערכת בתי הדין תחת מבנה זה.

הוועדה תציע דרכים נוספות להגדלת מספר המתגיירים, ובסופו של דבר תעביר את המלצותיה הסופיות לראש הממשלה.