נצ"מ לוי תובע דיבתו מתוכנית "עובדה"

נצ"מ יורם לוי הגיש (ד', 28.3.07) תביעת לשון הרע בסכום של מיליון ש"ח נגד אילנה דיין, כתב תוכנית עובדה גלעד טוקטלי, וחברת טלעד אולפני ירושלים, שהיתה זכיינית ערוץ 2 במסגרתה שודרה התוכנית עובדה בשנת 2005.

התביעה הוגשה בעקבות כתבה שפורסמה ושודרה ביום 2.4.05 בתוכנית הטלוויזיה "עובדה", ואשר במסגרתה פורסמו, לטענת לוי: "דברי דיבה כוזבים בעלי חומרה מופלגת, שהביאו לפגיעה אנושה בשמו הטוב וגרמו לו נזקים קשים". במסגרת הכתבה, נטען על-ידי הנתבעים, כי לוי "קיבל כביכול שוחד תמורת חיפוי על עבריינים, וכי הוא הוציא מידע סודי מן מהמשטרה והעבירו לעולם הפשע".

בתביעה שהוגשה לבית משפט השלום בירושלים, באמצעות עורכי הדין בעז בן-צור, חגי הלוי ורז בן-דור, מגדיר לוי את תיאורי מתן השוחד שהובאו בתוכנית כ"בדותא והזיה" וכעלילת דם של ממש. לטענת לוי, בפרסומים אלו נסמכו עורכי התוכנית על עדי שקר ומרמה, "על עבריינים אשר על הפשע מחייתם, ודבר שקר - הוא לחם-חוקם".

עוד טען לוי, כי בעקבות שידור תוכניות התחקירים, נפתחה נגדו חקירה מטעם המחלקה לחקירת שוטרים (מח"ש). אנשי מח"ש גבו עשרות עדויות ואספו אלפי מסמכים, החל בפרטי חשבונות הבנקים של לוי, ועד לפירוט המתנות שקבל מאורחיו בשמחותיו המשפחתיות.

בעקבות שידור תוכנית עובדה, מח"ש אף גבה עדויות וחקר את אותם עדים עלומים שעדויותיהם הכוזבות הובאו בתוכנית. בתום חקירה זו הגיע מח"ש למסקנה כי מדובר בעדויות שקר. מח"ש קבע כי ביורם לוי לא דבק רבב של שחיתות, וכי יש לסגור את התיק כנגדו בנימוק של חוסר אשמה.

מעבר לאמור, טען לוי, גם בדוח ועדת זיילר אין קביעה עובדתית כלשהי בדבר שחיתות ושוחד, שהוא נטל כביכול. אין בדוח ולו קורטוב של ממצא עובדתי בדבר סיפורי "השוחד בצידי הדרכים שהומצאו בבית מדרשו ובמוחו הקודח של עבריין בשם אריאל בן אור ואשר שודרו בהרחבה שנה קודם לכן על-ידי הנתבעים", מציין לוי.

בכתב התביעה טוען לוי, כי אילנה דיין עצמה הודתה בראיון שהעניקה לגלי צה"ל (18.2.07), כי הטענות שהועלו נגדו בתוכנית עובדה לא הוכחו.

לוי מבקש מבית המשפט לחייב את דיין, טוקטלי וחברת טלעד, לשלם לו פיצוי כספי בסך מיליון ש"ח, בגין הפגיעה בשמו הטוב, ביזויו והשפלתו בעיני הבריות והפגיעה במשלח ידו. לוי מציין כי נזקיו בגין תביעה זאת עולים מונים רבים על הסך המבוקש, וכי התביעה הועמדה על-סך זה רק לצורכי אגרה.