היום לפני 63 שנה, ב-5 באפריל 1944, הונהג אות קלון בצבע צהוב ליהודי הונגריה. קהילת יהודי הונגריה הושמדה בשלב האחרון של מלחמת העולם השנייה, כשהצבא האדום נע לעבר גבולות הונגריה.
גירוש יהודי הונגריה לאושוויץ באביב ובראשית הקיץ של 1944 היה מהיר במיוחד ומכונת הרצח פעלה בקצב מהיר באותם חודשים, הן מבחינת היקף ההשמדה של היהודים באושוויץ-בירקנאו והן מבחינת אכזריותה.
הוורמכט פלש להונגריה ב-19 במרס 1944, כשהוא מלווה במאות אנשי גסטפו ובאנשי היחידה המיוחדת (זונדרקומנדו) בפיקודו של אדולף אייכמן עצמו.
ההתקפה על יהודי הונגריה היתה עצומה ואכזרית. בתוך שבועות מספר נקטו הגרמנים צעדים שנקטו נגד קהילות יהודיות אחרות במשך חודשים רבים ואף שנים. יהודי הונגריה הועברו לגטאות זמניים צפופים ולאחר מכן לגטאות גדולים יותר.
בחודש מאי 1944, החלו המשלוחים לאושוויץ. בסך הכול גורשו מכל רחבי המדינה יותר מ-435,000 נשים, גברים, ילדים וזקנים ב-147 רכבות משא.
במהלך המשלוחים, בפרט בשלב האחרון, קיבלו היהודים סיוע מהרבה אנשים מסורים ואמיצים, בראש ובראשונה הדיפלומטים ראול ולנברג משוודיה וקרל לוץ משווייץ, נציגי הצלב האדום וקבוצות נוצריות, שהעניקו להם הגנה וקשרו את גורלם בגורל היהודים.
למרבה הצער, כל אותם מאמצי הצלה אמיצים לא הועילו לרובם. כשכבשו הכוחות הרוסיים את בודפשט באמצע חודש ינואר 1945, 570,000 יהודים הונגרים כבר נרצחו ועוד קהילה שלמה הושמדה בשנה האחרונה של המלחמה באירופה.
