דני לרנר בכלל לא התכוון לצלם את "ימים קפואים" בשחור-לבן. הכל התחיל בגלל תקלה בטלוויזיה שלו שגרמה לו לראות את הצילומים הראשונים נטולי צבע. "זה נראה בדיוק כמו המותחנים שכיוונתי אליהם. כמו הפילם נואר הישן, ואי אפשר לעשות פילם נואר שלא בשחור-לבן", הוא מספר בראיון המצורף למהדורת הדי-וי-די של הסרט המוצעת עתה למכירה.
"ימים קפואים" הוא מותחן סוריאליסטי המתרחש בסמטאותיה הדרומיות של תל אביב בשעות הקטנות של הלילה. במרכזו סוחרת סמים המכונה "מיאו" (בגילומה של ענת קלאוזנר המצוינת) הנוהגת לפרוץ לדירות ריקות ולהתגורר בהן (בדומה לגיבור סרטו של קים קי דוק, "להרגיש בבית"). היא עומדת לפגוש בחור שהכירה בצ'אט באינטרנט, ששמו אלכס קפלן (מחווה לאיש שלא היה ב"מזימות בינלאומיות" של היצ'קוק). אבל לפני שהם נפגשים פנים אל פנים הוא נפצע בפיגוע בפתח של מועדון. בהדרגה היא מתחילה לאמץ את זהותו, ונעה בין ספק הזיה ספק מציאות מסויטת.
זהו סרטו הראשון של לרנר, שעלות הפקתו הסתכמה ב-25 אלף דולר והוא נעשה בעזרת צוות שעבד בהתנדבות בלילות במשך 27 ימי הצילום שנפרשו על פני ארבעה חודשים. למרות זאת, הוא מפתיע באיכות הבימוי, הצילום והמשחק. הסרט קיבל ביקורות משבחות מאוד ואף זכה בפרס בפסטיבל חיפה, אבל רק כ-10,000 בני אדם צפו בו בבתי הקולנוע. לרנר, שסיפר שניסה ליצור משהו חדש בקולנוע הישראלי, אכן הצליח בכך.
בתוספות: שלוש שעות של ראיונות עם השחקנים, המפיקים והצלם, סצינות שהושמטו בעריכה וסטוריבורד יפהפה ומפורט.
"ימים קפואים". ישראל 2006. הד ארצי. 90 דקות. כתוביות: עברית, אנגלית, רוסית. 100 שקלים.
