באנגלית, שפת אמנו המנדטורית, קיימת הבחנה בין שני מושגים "מאיימים": טורפים כלליים נקראים Carnivores ואילו סדרת הטורפים נקראת Carnivora. מקורם של שני המושגים במילה הלטינית Carno שפירושה "בשר", חשב הכותב ושיניו הנצו בברק מלא תאווה ורעב (תוך כדי ניסה אף לשייך עצמו לאחד המגזרים אך העדיף ללגום עוד ג'יימסון תוך כדי כתיבה ולקדוח הגיגים).
בשתי המלים, "רעב" ו-"בשר", 3 אותיות האחת, ושתיים מהן משותפות, קרי - "ב" ו-"ר" וביחד "בר" או "רב". כלומר הרעב לבשר הוא מחד-גיסא רעב זך, טהור, ראשוני ובקיצור "בר" (יש מצב שהפרות יחלקו עליי בנקודה הזאת) ומאידך יש בו גיוון ומנעד אופציות רחב מאד או בקיצור "רב" (כאן הגאוצ'וס הדרום אמריקניים יאמצו אותי לקרבם). ת'כלס, נראה לי שאני זקוק לאשפוז תכף ומייד.
בימות השבוע שחלף ועבר, אחי עידן קפץ אליי מן הגלות הצפונית לביקור משודרג. הרעב שלנו באותו הלילה היה קדמוני, חד, לא מעודן או בקיצור - זה היה רעב של אחים המתים לדרינק + בשר. שמעתי על אחת, "אל אסאדור" - לוהטת ומבטיחה והחלטתי לנסות.
המסעדה ממוקמת במתחם שוקק החיים של יד חרוצים (ברחוב חומה ומגדל אם להיות מדויקים) ומגישה בשר נטו, ללא רעשי רקע מיותרים. מקור הבשר בעדרי הפרות במרעי רמת הגולן, הנתחים נבחרים בקפידה, מיושנים ביד אומן, מועלים ל"tssss.." מגרה על גריל עצי ההדר המיוחד שפתוח לעיני הסועדים במסעדה ומוגשים במלוא הדרם על צלחות מעוררות תאווה.
הצבעים בחלל הגדול חמים (כיאה לתאוות הבשרים) ובקצהו קבוע בר. המוזיקה מלווה בנועם לא רועש ותנועת הצלחות מבטיחה סיפוק רעב. התיישבנו על הבר (כמובן). אלכס, הברמן התותח, קידם את פנינו בדאבל Single Highland Malt MacAllan בן 12 שנה ובגולדן-בראון מחמם סימפונות. מהר מאד קיבלנו מאזטים לריכוך: פטה כבד נימוח ומעודן, טחינה ירוקה שטוב היתה עושה לעצמה ובעיקר לנו אם היתה יותר עוקצת וסמיכה, ירקות מבושלים בתחמיץ, סלט חציל רומני (שיש בו גם חציל קלוי וגם גמבה בדואט שומי ונעים), חמוצים שכללו כרוב רומני כהלכתו (וכשקרצנו לאלכס גם קיבלנו מיני שומים כבושים, פלפל חריף ממית וכמה בייבי גזרים חמודים חמצמצים-מתוקים). לצד כל אלה הגיעה גם כיכר לחם מפצפצת וחמה.
לראשונות בחרנו בפעמיים צ'וריסוס וקבב. הצ'וריסוס, נקניקיית בקר "דרונ-אנריקאית" טיפוסית, היתה פיקנטית אך מעודנת, שובבה וטובה מאד. הקבב הרומני היה נימוח, שומי קליל, שמנמן כיאה לז'אנר ומאד טעים. זו היתה יריית הפתיחה. חיסלנו את הראשונות והזמנו כלאחר כבוד שני נתחי אנטריקוט בפה רוטט וכמה לנגיסה.
כעבור כמה לגימות, שיחת אחים קולחת ונשנוש מאזטים נחמד, הגיעו שתי צלחות לבנות גדולות ומעליהן שתי פיסות הבשר (אה כן, גם היו שם גם פלחי תפוח אדמה פריכים וטובים וסלט ירוק בויניגרט פירותי וחביב). באותו הרגע נפלו מעליך דימוייך כגבר רגיש ומעודן (מישהו אמר חלילה "מטרוסקסואל"?), מודרני ושוויוני (אוי לא...פוליטיקלי קורקט?); באותו הרגע ממש אתה שב אל כור מחצבתך הראשוני אלפי שנים אחורה, אל תאוותך הבסיסית וגם אם בחורות מפתות ישבו צמוד אליך - אתה נשאר בשלך, מרוכז בבשר, נוגס, לועס ומפלבל עיניים בהנאה. חברים, האנטרקוט היה מצוין. עשיר בטעם, צבעו נהדר ועמוק, נימוח ובקיצור שווה לאללה. באותו הרגע, עידן ואני החרשנו והתמקדנו בחיתוך ואכילה.
היה גם קינוח - סופלה שוקולד נימוח ורותח שוקולד וגלידת וניל בצד. אני לקחתי ביס קטן, כי לא ממש רציתי "להרוס" את טעם הבשר. במקום אף מוגש דיל זוגי מפתה ב-200 ש"ח, הכולל את מבחר המאזטים, פלטת בשרים מעורבת במשקל 1 ק"ג, קינוח לבחירה, ובקבוק יין לליווי החוויה. קראו לזה סוג של חימום (או משחק מקדים) לתאוות הבשרים שתבוא בהמשך הלילה.
El Asador - חומה ומגדל 32 תל אביב, 03-6392229
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
