סנוב, באנג'לינה כבר היית?

מסעדת אנג'לינה מזכירה בראסרי השוכן לאו דווקא בפאריס אלא בז'נבה או באקס-אן-פרובנס, שכן האווירה בה שקטה וביתית יותר מאשר בבראסרי הפאריסאיים. הרבה עץ כהה, מראה גדולה מעל הבר, נברשות טיפוסיות בצורת כדורים התלויים מן התקרה ורחש של שיחות שקטות מאפיינים מוסד מקסים זה השוכן בהוד השרון, פרוור שתל אביבים רבים רואים בו פינה נידחת.

המסעדה מחולקת לשני אזורים נבדלים, אזור סגור למעשנים, ואזור יותר אינטימי לכל השאר. ישבנו באזור המעשנים והחלטנו לפתוח את ארוחתנו בקוקטיילים. הזמנתי מנדריניה, קוקטייל שמכיל מיץ תפוזים טרי, וודקה אבסולוט בטעם מנדרינה ומיץ מרוכז של אפרסקים ופסיפלורה. ידידי לארוחה הזמין מרטיני דובדבנים שמכיל גם הוא וודקה אבסולוט בטעם חמוציות וכן שנאפס אפרסקים, מיץ חמוציות ומי ורדים ומיץ דובדבנים מרוכז. שני הקוקטיילים היו טובים, עשירים בפרי ואלכוהוליים במידה כדי לשמש מבוא לארוחה.

החלטנו לסעוד ברוח הבראסרי ופתחנו בשתי מנות אופייניות למוסדות מעין אלה. ידידי לארוחה הזמין מנה נדיבה של שרימפס ברוטב עשיר בשום, לימון, שמן זית ופטרוזיליה. השרימפס, על זנבותיהם, נשלקו עד לדרגה שהפכו ורדרדים ולכן שמרו על טעמם ומרקמם, והרוטב היה עשיר דיו כדי שנקנח אותו בלחם שהוגש עם המנות. בחרתי למנה ראשונה ברביולי שמולאו בגבינות ריקוטה ופרמזן. הרביולי היו מוצקים במידה הנכונה והרוטב, שהכיל פטריות, חמאה וטימין, היה אומנם מלוח קצת יתר על המידה, אבל הלם יפה את טעמי הרביולי. על המנה כולה בזקו בנדיבות שבבי פרמזן שהוסיפו לחינה.

לעיקריות טעמנו ריזוטו שרימפס וסטייק אנטריקוט. הריזוטו בושל בציר דגים עם יין לבן והיה לח די הצורך והאורז הפגין מרקם שמנתי. מה שהעשיר את טעמו היתה תוספת של פיסות קטנות של שרימפס, אפונה ירוקה וריחן. סטייק האנטריקוט שדגמתי, במשקל 300 גרם, אחת המנות המסורתיות בכל בראסרי, היה גם הוא טוב, שכן הורכב מנתח בקר מובחר ומיושן כראוי עם קצת שומן, שנצלה לדרגת מדיום-רייר כפי שביקשתי. רוטב פלפלת שנלווה אליו הוגש בקערה נפרדת והיה גם הוא עשוי כהלכה. הסטייק מוגש עם צ'יפס טובים, והללו נחתכו לקוביות טרם שטוגנו בשמן עמוק.

קינחנו בשתי מנות אחרונות, האחת קרם ברולה והשניה מוס שוקולד עשיר ואוורירי. שתיהן היו טובות, במיוחד עם האספרסו לסיום. תפריט היין כאן לא גדול, ומאחר שפתחנו בקוקטיילים החלטנו להזמין יין בכוס, לראשונות סוביניון בלאן של טוליפ ולעיקריות MedRed של אמפורה. במשך כל הארוחה השירות היה אדיב. בהתבסס על המנות שאכלנו, ארוחה לזוג תעלה כ-320 שקלים. לכך נוסף מחיר הקוקטיילים, 40 שקלים האחד, והיין במחיר 24 שקלים לכוס יין לבן ו-32 שקלים לכוס יין אדום. השף משה כהן, שבישל בלילית כשעוד היתה ברחוב מאז"ה בתל אביב, עושה כאן עבודה טובה ומצליח לבנות תפריט בראסרי אמיתי בלי יומרות. בהחלט מומלץ, ולא רק לתושבי המקום.