על אורחי בתי מלון לאחסן מיטלטלין יקרים בכספת. אם הללו ייגנבו, כשניתן לאחסנם בכספת, תירשם לחובת האורח רשלנות תורמת. כך עולה מהסיפור הבא וממקרים אחרים שנדונו בבית המשפט לתביעות קטנות.
שמעון מלכה התארח בחודש יוני אשתקד עם אשתו ובנו התינוק במלון הוליטל סיאסטה באילת. דלת החדר לא נסגרה היטב ומלכה התלונן בקבלה - בלא הועיל. בשעות הלילה חדרו נפרץ ונגנבו מתוכו מצלמה בשווי 2,400 שקל וטלפון סלולרי דור שלישי עבורו שולם 1,500 שקל. מלכה תבע את המלון בבית המשפט לתביעות קטנות בבאר-שבע וביקש להשיב את עלות הפריטים שנגנבו. בכתב התביעה סיפר שעלה על יצועו בשעה 02:00 כשאשתו ובנו התינוק כבר היו ישנים. בשעה 05:15 אשתו התעוררה להניק את בנם והבחינה שדלת החדר פתוחה ונעלה אותה. בשעות הבוקר כשהתעורר מלכה גילה שהטלפון הנייד והמצלמה נגנבו. הוא האשים את המלון ברשלנות ובאחריות לאירוע כשלא תיקן את דלת המנעול.
בכתב ההגנה התנער המלון מאחריות וביקש לדחות את התביעה. לדבריו, בחדר מותקנת כספת, כשהשימוש בה ללא תשלום, ומלכה היה צריך לאחסן בה מיטלטלין יקרי ערך בשעה שישן. קב"ט המלון שהוזעק לחדר בעקבות האירוע הודה, "סה"כ היה בורג קטן שהיה צריך להבריג. בגלל זה המנעול היה רופף אך הדלת היתה ננעלת". המלון הדגיש שהרשלנות רובצת לפתחו של מלכה כשלא נעל את הדלת ולא שמר על מיטלטליו בכספת כפי שאורח סביר היה נוהג.
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר קבע השופט איל באומגרט, שעדותם של מלכה ואשתו מהימנה. "התובע עשה רושם של אדם מסודר המקפיד גם בקטנות ומקובל על בית המשפט שהתלונן על התקלה בדלת, שזו לא תוקנה וכי במהלך השינה נכנס מאן דהוא לחדר וגנב משם את המיטלטלין". השופט הוסיף שחיזוק לטענה נמצא בעדותו של הקב"ט והמלון קיבל תלונות בעבר על הליקוי בדלת אולם לא שמר את רישומי הקבלה, "ובכך גרם נזק ראייתי לתובע".
לטענת השופט, מקור החבות שחב המלון כלפי התובע אינה נובעת מחוק השומרים התשכ"ז - 1967 אלא מכוח סעיף 35 לפקודת הנזיקין הדן בעוולת הרשלנות. "למלון חובה להשתמש במיומנות סבירה ולנקוט במידת הזהירות שמלונאי סביר היה נוקט בנסיבות העניין. כלומר בענייננו, חובה היתה על המלון לדאוג לתיקון דלת החדר. כמו כן על מלונאי סביר היה לצפות כי בהעדר דלת תקינה הננעלת כראוי, קיים חשש סביר שייגנב ציוד מהחדר".
עם זאת הוסיף השופט באומגרט, שיש להטיל על מלכה אשם תורם כשלא אחסן בכספת את המצלמה היקרה שעה שידע על הליקוי בדלת, "זאת להבדיל ממכשיר טלפון נייד שמקובל וראוי שיהיה בהישג יד באופן מיידי ולא בכספת". בסופו של דבר בית המלון חויב לשלם למלכה 1,500 שקל, עלות טלפון נייד, והתביעה לפיצוי עלות המצלמה נדחתה, "בגין אשם תורם עקב אי אחסנתה בכספת".
השופט שכח לציין שלצדדים נתונה בקשת רשות ערעור תוך 15 יום.
