סכסוך על עגלת תינוק הסתיים במכות ותלונה במשטרה

זינה דרורי מקרית שמונה קנתה עגלת תינוק בחודש פברואר אשתקד בחנות כפר השעשועים בעיר ושילמה 399 שקל. כעבור חמישה חודשים אחד הקפיצים נשבר ודרורי הגיעה עם העגלה לחנות.

המוכרים "ייבשו" אותה למעלה מחצי שעה והורו לה למלא טפסים. בינתיים בעלה שחיכה באוטו, עם בנם התינוק, הגיע עצבני לחנות. מה קרה בהמשך? הגרסאות חלוקות. לטענת דרורי, שתבעה את החנות בבית המשפט לתביעות קטנות בקריית שמונה בסכום של 1,500 שקל בעלה ביקש שתצא מהחנות ותשאיר את העגלה. כשהזיזה אותה נפגעה אחת העובדות קלות בלי כוונה.

דרורי השאירה את העגלה בחנות ונתבקשה לחזור ולקחתה. היא התייחסה להודעה בביטול ולמחרת גילתה שהגלה נגנבה לאחר שהוצאה מהחנות. דרורי קנתה עגלה חדשה בסכום של 426 שקל וביקשה מבית המשפט לחייב את החנות בגין הוצאות משפט ועוגמת נפש. לדבריה, אסור היה להוציא את העגלה כשתקופת האחריות טרם חלפה והאחריות לגניבתה רובצת לפתחה של החנות.

בכתב ההגנה טענה החנות שבעלה של דרורי זרק את העגלה על המוכרת והיא נפגעה ופונתה לבית חולים. בהמשך נעדרה מעבודתה למשך שבועיים וכנגד הבעל הוגשה תלונה במשטרה. החנות הוסיפה שדרורי התבקשה להגיע לחנות ולקחת את העגלה אולם סירבה. "לאור התנהגות האלימה של הבעל לא מצאנו לנכון להעניק לתובעת שירות ועמדה בפניה האפשרות לפנות ליצרן או לסניף אחר לצורך קבלת השירות. משכך אובדן העגלה מוטל עליה".

שופט בית המשפט לתביעות קטנות בקריית שמונה, בן פיילס, דחה את התביעה וקבע בפסק דין, שניתן בחודש פברואר, שעדותו של נציג החנות אמינה ומקובל עליו, שבעלה של התובעת השליך את העגלה על המוכרת והדבר מתיישב עם מצב רוחו הכעוס. "אף אם לא היתה אלימות מצד הבעל, אך הנתבעת סירבה לקבל את העגלה לרשותה, הרי משבחרה להותיר את העגלה בחנות ללא הסכמת האחראים ועל דעת עצמה לאחר שהובהר לה בשיחת טלפון,שעליה לקחת את העגלה שאם לא כן תוצא מהחנות אין לה אלא להלין על עצמה".

השופט הסכים שאם ננקטת אלימות כלפי בעל עסק או עובדיו, אין לחייבו להעניק שירות ללקוח אלים. "על אף נסיבותיו הקשות של המקרה נהגו נציגי הנתבעת באחריות ויידעו את התובעת שבכוונתם להוציא את העגלה מהחנות, אך התובעת לא ייחסה חשיבות לשיחה זו". לדבריו, למרות שהחנות סירבה להעניק שירות, דרורי יכלה לפנות ליצרן או לסניפים אחרים של הרשת או לבית המשפט שיחייב את החנות למלא אחר התחייבויותיה בהתאם לתעודת האחריות. בסופו של דבר השופט חייב את דרורי לשלם לחנות 200 שקל הוצאות משפט בתוך 10 ימים.

השופט טעה כשרשם בפסק הדין: "מודעת בזאת זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים". לצדדים נתונה בקשת רשות ערעור (לא זכות אוטומאטית, א.פ.).
ת.ק: 355/06