אירה סימנדייב תבעה את חברת די.בי.אס שירותי לווין (1998) בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בנצרת בחודש דצמבר אשתקד. לטענתה, בסוף חודש יוני 2004, חברת "יס" התקינה צלחת לווין בבניין וגרמה נזק לדירתה. התובעת הצביעה על סדקים שנגרמו כתוצאה מקידוח ונזילת מים והטילה אחריות ורשלנות על החברה.
"יס" הודתה בגרימת הנזק ונטלה אחריות. לדבריה, התובעת מנעה ממנה לתקן את הסדקים בקירות וסירבה לקבלת פיצוי. בדיון שהתקיים בחודש שעבר, בפני שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בנצרת, יפעת שטרית, הכחישה התובעת שהנתבעת הציעה לתקן את הנזק והלינה שאף נציג מטעמה לא הגיע לדירה. הנתבעת העידה את נתי עטיה, קבלן שיפוצים: "הגענו לביתה של התובעת 3-4 פעמים ו'עשינו' טלפונים. ניסינו לחתום איתה על הסכם פשרה ולתת לה שירות. היא כל הזמן דחתה את ההצעות שלנו. אני חושב שהלקוחה לא מודעת להצעה שלנו בכלל... מדובר בנזק חיצוני מקידוח. אנו מוכנים לתקן הכול". בהמשך חזר עטיה על הדברים.
בפסק הדין קבעה השופטת שטרית, שעדותו של עטיה מהימנה וסדורה, "שעה שגולל אותה בפני, אותות האמת עלו הימנה". השופטת העדיפה את גרסתו של עטיה על פני גרסתה של התובעת בעניין מספר הפעמים שנציגי החברה הגיעו לדירתה. השופטת קיבלה את התביעה ובחנה איזה סעד יש להעניק לתובעת.
"הנתבעת לא התחמקה מאחריותה לנזקים והציעה, מיד לאחר שאלו קרו, פעם אחר פעם, לתקנם על חשבונה ולפצות את התובעת שלא הסכימה לכך". לדברי השופטת, אין מקום לחייב את הנתבעת בתשלום בגין הנזקים ויהיה זה ראוי וצודק להורות לה לתקן את הנזקים על חשבונה כפי שכבר הציעה לתובעת בתוך 45 יום.
"הנזקים יתוקנו לשביעות רצון התובעת. באם לא ייעשה כן התובעת תהיה זכאית לפסק דין". כמו כן חייבה השופטת את הנתבעת לשלם לתובעת 900 שקל הוצאות משפט שישולמו בתוך 30 יום אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית.
השופטת שכחה לציין שלצדדים נתונה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום. ת.ק: 1047/06.