שונית מלאכותית מרהיבה למשנרקלים ולצוללים

מחקר יישומי ייחודי, בניהולו של החוקר ד"ר נדב ששר, המרכז את פרויקט המחקר בתוכנית ללימודי תואר ראשון בביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית באוניברסיטת בן-גוריון בקמפוס אילת, הביא ליצירת אטרקציה תיירותית: הקמת והכנסת שונית אלמוגים מלאכותית במעמקי ים סוף שבצפון מפרץ אילת, במהלך החודש החולף.

מדובר בפרויקט מורכב המשלב אקולוגיה, ביולוגיה ימית ופיתוח בר-קיימא, ונעשה בשיתוף עם פרופ' צבי אברמסקי מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון וד"ר אריק דיאמנט מהמרכז הלאומי לחקלאות ימית באילת, הסטודנט עומר פולק ובסיוע רשות הטבע והגנים הלאומיים. הוספת ובניית שוניות אלמוגים מלאכותיות ואתרי צלילה חלופיים לשוניות הטבעיות, אשר יפזרו את הקהל המתגודד סביבם ויקטינו את הלחץ מעל השוניות הטבעיות באזור, אמורה לתת פתרון ומענה אופטימלי לבעיה קשה הנוצרת בשנים האחרונות באזור.

שוניות אלמוגים הן מסביבות החיים הרב-גוניות ביותר על-פני כדור הארץ ומשווים את מגוון ועושר המינים החיים בהן לזה של יערות הגשם הטרופיים. בנוסף ליופיין, רב-גוניותן וחשיבותן הביולוגית, שוניות האלמוגים הן מוקד משיכה ממעלה ראשונה עבור תיירים. השונית האילתית הינה ערך טבע ייחודי עקב היותה מהשוניות הצפוניות בעולם. תנאי המחייה של השונית באילת מותאמים מאוד לגדילת אלמוגים, כמעין "חממה" מוצלחת. מפרץ אילת עובר גידול עצום במספר התיירים המגיעים אליו מדי שנה. תיירות זו היא מקור ההכנסה החשוב ביותר לאורך חופי המפרץ בישראל, ירדן ומצרים. בנוסף לענפי תיירות מסורתיים כמלונאות, מסעדות, תיירות חוף ונופש, פותחו ענפי תיירות המיועדים במיוחד לבאים לראות את שוניות האלמוגים.

אולם, טוען ד"ר נדב ששר, שוניות האלמוגים ותעשיית התיירות בצפון מפרץ אילת סובלות מבעיה משותפת. מספר המבקרים רב ואילו גודל השונית הינו מוגבל וקטן מדי. לחץ אנושי ישיר גורם לנזק חמור לשונית. ברוב המקרים נגרם הנזק לאלמוגים ללא כוונה רעה, אך הפגיעה בשונית היא ממשית. בשל ריבוי המבקרים, אין שונית האלמוגים יכולה להתגבר על הנזקים הנגרמים לה והיא הולכת ודועכת. "כך נוצר מצב עגום בו דווקא אותם תיירים, האוהבים את הים ואת החיים בו, הולכים ומשמידים את הסביבה המושכת אותם. אחת הבעיות היא מחסור באתרים לצלילה או לשחייה בהם יוכלו המבקרים להכיר וליהנות מהים ומעושר החיים בו. עקב כך, המבקרים מצטופפים על שוניות האלמוגים המועטות והורגים אותן, פיזית". כמו כן, מסביר ד"ר ששר, בשל תקלות שונות וזיהומים, קיימת סכנה ממשית של צמצום שטח השוניות באילת. "באם לא תינקט פעולה מהירה, זוהי רק שאלה של זמן עד אשר ישתנו תנאי הגידול המעולים בצפון מפרץ אילת לבלי הכר, השונית תיפגע קשה עוד יותר; ובכל הנוגע לאילת, תוסר העיר מעל מפת הצלילה והתיירות העולמית. גופים רבים מכירים בבעיה ומחפשים דרכים לפתור אותה".

מדוע הקמת שונית מלאכותית היא הפתרון האופטימלי לבעיה?

ד"ר ששר: "פתרון אפשרי אחד הוא הגבלת מספר האנשים בקרבת האלמוגים. פתרון זה ננקט כיום במקומות רבים, כדוגמת הוואי וכן בחלק משמורת חוף אלמוג באילת. כמובן שגישה זו פוגעת ישירות בתעשיות התיירות והצלילה ואינה מהווה תשובה לחריגות מהתכנון ואסונות מקומיים. הוספת ובניית שוניות אלמוגים מלאכותיות ואתרי צלילה חלופיים לשוניות הטבעיות, אשר יפזרו את הקהל המתגודד סביבם ויקטינו את הלחץ מעל השוניות הטבעיות באזור, אמור לתת פתרון ומענה אופטימלי לבעיה קשה הנוצרת בשנים האחרונות באזור".

האתגר המחקרי בהקמת שונית מלאכותית הוא רב והוא מעסיק חוקרים מאוניברסיטות שונות בארץ ובעולם (פרופ' יהודה בניהו וד"ר אביגדור אבלסון מאוניברסיטת ת"א, פרופ' אהוד שפנייר מחיפה ואחרים). למעשה מדובר במשימה אקולוגית בה על החוקר לתכנן מראש את רוב מרכיבי המערכת האקולוגית של השונית ולאחר מכן להקים את המערכת כך שתיווצר חברה מפותחת העומדת בפני עצמה. הקמת שוניות מלאכותיות היא חלק מבחינה של תפישה חדשנית בשמירת טבע המבוססת על פעילות אקטיבית בסביבות שנפגעו. דוגמה לכך היא שיקום קרקע ונטיעת יערות, ואכן במחקר אחר המובל על-ידי ד"ר ברוך רינקביץ מהמכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה, נעשתה שתילה נרחבת של שתילי אלמוגים שגודלו במשתלה. תכנון שוניות מלאכותיות ודרכי שימור אקטיביים מהווים גם כלי חשוב בלימוד והבנה של המערכת האקולוגית של שונית האלמוגים. בקמפוס אילת פועלת תוכנית לימודים לביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית לתואר ראשון שהיא ייחודית בישראל. המחקר הזה הינו אחד המחקרים בו התלמידים מיישמים את הידע שצברו באופן מעשי ומקצועי.

לדברי ד"ר ששר, המשימה היא להבין מה הגורמים המביאים להתפתחות ושגשוג שונית אלמוגים, להבין תהליכי גדילה של אלמוגים ואוכלוסיות דגים ליישם את הידע ולהקים שונית אלמוגים מלאכותית שתמשוך את קהל המשנרקלים והצוללים במפרץ אילת ותסייע בהורדת העומס על השונית הטבעית. שונית ייחודית זו תהיה נגישה לשחיינים וצוללים, תשמש למחקר תהליכים ביולוגיים המביאים לגידול שוניות אלמוגים, תבחן שאלות כגון שווי שונית אלמוגים וביקוש לביקור בה, תשמש כמשאב תיירותי מהמעלה הראשונה, ותדגים יכולת לפיתוח אזורי המשתלב בסביבה הטבעית.

לשם יישום מטרות אלה, תוכננה במפורט ונבנתה שונית מלאכותית אשר הוקמה בימים אלו בגבול החוף הצפוני של שמורת האלמוגים באילת. השונית זכתה לשם "שונית תמר". הקמת השונית היא פרויקט משותף של האקדמיה ורשות הטבע והגנים וממומנת על-ידי משרד החוץ האמריקני ((USAID-MERC וקרן בריטית ((Whitely Foundation, כחלק משיתוף פעולה ישראלי-ירדני. השונית נבנתה על-ידי חברת OBSהישראלית ובשיתוף עמותת שונית. הפרויקט ישתלב בתוכנית ללימודי תואר ראשון בביולוגיה ימית וביוטכנולוגיה ימית במחלקה למדעי החיים, אוניברסיטת בן-גוריון, קמפוס אילת. המחקר עצמו מהווה שיתוף פעולה בין אוניברסיטת בן-גוריון, המרכז הלאומי לחקלאות ימית, המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת והאוניברסיטה העברית. ייחודה של שונית מלאכותית זו הוא בתכנון הקפדני שניתן בזמן בנייתה כך שתתאים לסביבה הביולוגית, הפיסיקלית (זרמים וגלים) ותעורר עניין בקרב הקהל האנושי.