לפני שלוש שנים, כאשר נבחר איברהים ראיסי לנשיא אירן, היו שחשבו שזהו צעד לקראת תפקיד בכיר עוד יותר. עלי חמנאי, המנהיג העליון הקשיש והחולה, ימות בקרוב וראיסי יירש אותו. בפועל, הזכייה בנשיאות עלתה לראיסי בחייו וחמנאי הוא שיקבור אותו.
במובנים רבים, מציין אקונומיסט, ראיסי היה דמות ייצוגית: הנשיא כפוף למנהיג העליון. אבל מותו עשוי לטלטל את הפוליטיקה האירנית. המשטר ייאלץ למצוא במהירות נשיא חדש בתקופה קשה: המלחמה בה הוא מעורב במישרין ובאמצעות שלוחיו. יריביה של אירן – ובהם ארה"ב, סעודיה וישראל – בוחנים את העמקת קשריהם הביטחוניים כדי להתמודד עימה. הכלכלה שוקעת ועלולה להיפגע עוד יותר בשל הידוק העיצומים האמריקניים. מותו סילק את אחד משני המועמדים לרשת את חמנאי, מה שיהפוך את מאבק הירושה לכאוס.
לשאלות רבות עדיין אין מענה. מדוע התרסק המסוק של ראיסי? ההסבר הרשמי הוא מזג אוויר גרוע: גשם, ערפל וראות של כמה מטרים. אלא שבפוליטיקה האירנית דבר אינו כפי שהוא נראה מבחוץ, ואירנים רבים כבר מנחשים שמדובר בתאונה מעשה ידי אדם. לראיסי הייתה רשימה ארוכה של אויבים פנימיים, החל מהמתונים-יחסית אותם דחק לשוליים שמרנים כמותו שחשבו שהוא נשיא כושל. אין זה בלתי הגיוני שיריב פנימי זמם להורגו.
באופן בלתי מפתיע, ממשיך אקונומיסט, יש אירנים התוהים האם לישראל היה חלק בהתרסקות, לאחר המתקפות ההדדיות בחודש שעבר. למוסד יש היסטוריה ארוכה של חיסול אויביו, כולל באירן, בה חיסל מדעני גרעין בכירים. אבל יש סיבות חזקות לדחות סברה זאת. ישראל מעולם לא רצחה ראש מדינה, מה שמהווה הכרזת מלחמה המזמינה תגובה עוצמתית. יהיה זה טיפשי מצידה להסתכן בתוצאות כאלה כדי לחסל את ראיסי, מנהיג מאוד בלתי פופולרי שאינו אומר את המילה האחרונה ברוב ההחלטות החשובות.
מעטים האירנים שיתאבלו על ראיסי. הם יזכרו אותו כ"שופט התליין", תובע בטהרן ששלח לגרדום אלפי אסירים פוליטיים ב-1988. הם יזכרו אותו כחסר כל הבנה בכלכלה: נשיא אשר מילא את ממשלתו בגנרלים וכוהני דת וראה את הריאל מאבד 55% מערכו בתוך פחות משלוש שנים.
|
|
|
המשטר יעשה הכל כדי לדכא מחאות סביב הבחירות
|
|
|
|
חמנאי. חולה בן 85 [צילום: AP]
|
|
|
החוקה קובעת הליך ירושה ברור: יש לערוך בחירות בתוך 50 יום, ועד אז – סגן הנשיא, מוחמד כוחבר, ישמש בתפקיד. האיש ידוע כביצועיסט ולא כמי שמשתתף במאבקי כוחות. "מועצת האפוטרופוסים", קבוצה של כוהני דת ועורכי דין, תקבע מי רשאי להתמודד. לפני הבחירות ב-2021 הם פסלו מאות מועמדים, הותירו שבעה אך למעשה ראיסי היה היחיד. המשטר, הסובל מחוסר אהדה ניכר, יעשה כל שביכולתו כדי לדכא מחאות ציבוריות סביב הבחירות.
ראיסי היה מועמד פשרה אידיאלי למשטר מפולג. איש לא יכול היה לחלוק על עברו הנוקשה, אך לא היה לו בסיס כוח משל עצמו. הקיצוניים הדתיים קיוו להשתמש בו כדי לקדם את האינטרסים שלהם; כך גם אנשי משמרות המהפכה. לא ברור מי יכול להיכנס במקומו למשבצת זו. משמרות המהפכה הם הכוח החזק ביותר במדינה, אך אין זה אומר שירצו להיראות כמי שממנים את הנשיא, משום שהוא סופג את הביקורת הציבורית על המצב הכלכלי הקשה.
הירושה החשובה יותר היא זו של חמנאי, לו מלאו 85 בחודש שעבר – מדגיש אקונומיסט. כאמור, ראיסי נחשב לאחד משני המועמדים היחידים לרשת אותו – לצד בנו, מוג'טבה חמנאי. למרות שכוהני דת אחרים מוזכרים כסוסים שחורים במרוץ זה, קשה לשער שמישהו מהם יזכה במספיק תמיכה. ועדיין, איש מהם לא היה המוביל הברור: ראיסי היה מאוד בלתי פופולרי, ומוג'טבה היה מסמל ירושה בשלטון שקם נגד השושלת המלוכנית.
אחרי מותו של ראיסי, דומה שיש למוג'טבה דרך סלולה – והוא יסתמך על משמרות המהפכה כדי לדכא כל התנגדות. אירן עשויה לעבור משלטון צבאי-דתי לשלטון צבאי – מה שאומר פחות שמרנות דתית מבית, אבל יותר תוקפנות מחוץ. במשך שנים ניסו הקיצוניים להבטיח ירושה חלקה: הם הציבו את ראיסי בתפקיד הנשיא ודאגו שהפרלמנט יהיה שמרני. כעת עליהם למצוא במהירות נשיא חדש, ויש פוליטיקאים התוהים האם פוליטיקאים אחרים ארגנו את התרסקות המסוק. הימים הבאים יהיו עצבניים עבור המשטר.
|
|
עיתונאי, סופר וחוקר שואה. כתב משפטי באתר ביזפורטל. פרסם 20 ספרים ועשרות מאמרים על השואה.
| תאריך: |
20/05/24
|
|
|
עודכן: |
20/05/24
|
|
|