הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ אמר בעדותו בפני ועדת וינוגרד כי שר הביטחון עמיר פרץ היה "שר הביטחון הפחות קשוב לבעיות שלנו" במהלך המלחמה. חלוץ הבהיר כי יחסיו עם פרץ היו ענייניים וטובים. "ההבדל המהותי בין שר הביטחון לבין קודמו [שאול מופז - נ.י], הוא בעניין היות שר הביטחון גם ראש מפלגה, זה לוקח הרבה זמן, זה לוקח הרבה קשב, אני לא אומר חס ושלום דבר פסול, נהפוך הוא". "יחסי העבודה עם פרץ היו בסדר גמור", הוסיף.
בנוגע לפגישותיו עם פרץ, אמר הרמטכ"ל לשעבר בעדותו, שפורסמה היום (יום ה', 10.5.07), במקביל לפרסום עדות אולמרט ופרץ: "היו מתוכננות פגישות קבועות בינינו, לא כולן התקיימו, בגלל עיסוקים נוספים ושינוי סדרי עדיפויות, פועל יוצא מהעיסוקים שלו ויש לו רבים. אבל היו". חלוץ סיפר שלפי התכנון, פרץ וחלוץ היו אמורים להיפגש אחת לשבוע אך בפועל הם נפגשו אחת לשבועיים.
"33 יום זה יותר מדי"
חלוץ התייחס בעדותו, שחלק רב ממנה מצונזרת, לאורכה של המלחמה ואמר כי "33 יום זה יותר ממה שצריך להיות. חד-משמעית. אני מכיר בזה, ואני אומר שזה בסופו של דבר ההשג הבולט ביותר או הכישלון הבולט ביותר". מאוחר יותר בעדות חוזר חלוץ על דבריו אלה ואומר: "לא ידעתי שזה יימשך 33 יום, לא הערכתי ביום ה-12 שזה יימשך 33 יום".
לדברי חלוץ, התגובה לחטיפה לא באה מהבטן. "לא היתה פה גישה רגשנית", אמר. חלוץ ציין כי הוא הרגיש שאולמרט ולבני הבינו את סוג ההשג הצבאי הנדרש כדי להשיג השג מדיני. בסכמו את המלחמה אומר חלוץ: "לא אמרנו כי הערכנו שלא נוכל להשיג לא ריסוק, לא פירוק, לא שבירה ולא מידור של החיזבאללה. ראינו מלכתחילה שילוב בין המהלך הצבאי למהלך המדיני ותכליתו, מדינת לבנון מחד, החיזבאללה מאידך, כשני גורמים שבהם יש לטפל".
חלוץ אמר כי בסוגיית המצב הביטחוני נקודת המוצא היום היא יותר טובה משמעותית ממה שהיה בפרוץ הלחימה. "אני חושב שהוא [החיזבאללה - נ.י] קיבל מכה שהוא לא קיבל אף פעם". חלוץ מתייחס גם לכישלון במלחמה ואומר כי "יש אי הצלחה שהיא יוצרת הרגשה אצל כולנו של פספוס, של החמצה להשיג עוד השג משמעותי גם בדרום לבנון ויכולנו להשיג את ההישג הזה באותה קונסטלציה של כוחות".
הרמטכ"ל לשעבר הסביר למה התכוון כשאמר לשמעון פרס בישיבת הממשלה במהלך המלחמה 'אני לא יכול לתכנן שלושה או ארבעה מהלכים מראש': "אכן בממשלה אני מציג רק את המהלך, אומר שיש אופציה שנגיע למהלך קרקעי שאני לא ממליץ עליו לעת הזו, ואני לא מבקש גם להגיע לשם". לדבריו, "אמרתי שאני לא רואה שלושה-ארבעה מהלכים קדימה, כי אני עוד לא יודע מה תהיה ההתפתחות של הלחימה, אבל זה לא שהדבר היה זר לנו. זאת התשובה, אבל היא לא באה על-רקע שאין לנו איזה חוט מקשר מההתחלה".
"האווירה הייתה נגד מהלך קרקעי"
בעדות מציין חלוץ כי האווירה בארץ הייתה נגד מהלך קרקעי וכי פרץ התנגד לכך אף הוא. "ביום הראשון בממשלה אמרתי: לעת הזאת אני ממליץ שלא תהיה פעולה קרקעית. מה שאני אומר הוא מה שאני אומר, אבל הוא מבטא גם מה שאני קולט. האווירה הכללית סביב שולחנות הדיונים מחוץ למטה הכללי היתה נגד מהלך קרקעי. זה גם יצא בפומבי תקשורתית: לא יהיה מהלך קרקעי רחב של מדינת ישראל. היתה התבטאות כזאת חד-משמעית גם על-ידי שר הביטחון ואני לא יודע מי עוד, אבל זה לא הדיון".
חלוץ מודה כי טעה שלא נערך למהלך קרקעי. "בתוך הצבא, האמירה של היומיים שלושה הראשונים, לא תמכו במהלך קרקעי, תמכו בהיערכות למהלך קרקעי. ואני אמרתי כבר שעל ההיערכות אני טעיתי שלא נערכנו מלא יותר, יותר רחב ויותר מוקדם".
גביזון: לא התרשמנו שהיה תהליך של דיון
אחת מחברות הוועדה אמרה לחלוץ כי חברי הוועדה לא התרשמו שהיה איזשהו שיח בין אנשים וכי לא התבטא איזשהו תהליך של דיון יחד. בתשובה אומר חלוץ: "ההתרשמות שלך היא גם ההתרשמות שלי, ואנחנו עוד לא הגענו למקום שבו אני מונה את מה שאני מזהה כטעויות שאני לוקח אותן בסופו של דבר על עצמי כי אלה הטעויות של מטה כללי בהקשר הזה".
לדבריו, הדיון לא היה מפרה. "זה היה מונולוגים שבסופו של דבר יו"ר הדיון היה צריך לקחת את כל המונולוגים האלה ולייצר להם דיאלוג דרך הסיכום. ההתרשמות שלך בחלק מהמקרים היא נכונה". חלוץ הוסיף כי "בחלק מהדיונים, הסוג של התפתחות דיאלוג היתה התפתחות שלא הביאה את התפוקה המכסימלית שאפשר להוציא מדיון כזה, שבו יושבים בסוף מיטב האנשים. לא מיציתי את הידע הקולקטיבי סביב השולחן".
חלוץ אמר לחברי הוועדה כי הוא סבור, שניתן היה להשיג יותר במלחמה. "עם האמצעים שעמדו לרשותנו יכולנו להשיג הרבה יותר". "אלה שלושת הפרמטרים: נחישות, יוזמה ואחריות", הוסיף. חלוץ הצר על גלגול האחריות כלפי מעלה: "יותר מדי מקרים היו של גלגול אחריות כלפי מעלה. כל אחד הסתכל קומה מעליו במקום להסתכל קומה מתחתיו. כמסתכלים קומה למטה, אתה מפקד. כשאתה מסתכל קומה למעלה - אתה מחפש מפקדים".
"המילה 'הכרעה' אינה רלוונטית"
לגבי ההחלטה שהמערכה הופכת למלחמה, אמר חלוץ כי "כל מהלך ומהלך הועלה לאישור בשני מדרגים - שר הביטחון וראש הממשלה". לדבריו, "המעבר משלב אל שלב בוצע תמיד בהתייעצות ובאישור". חלוץ הוסיף ואמר בעדותו כי הוא סבור שהמילים 'הבסה' ו'הכרעה' אינן מילים רלוונטיות נגד ארגון גרילה וטרור. "אי אפשר להביס ארגון טרור שחורט על דגלו טרור".
חלוץ קובע כי הדרג המדיני חייב להכתיב. "אחת האנומליות שהתפתחו בישראל היא שצה"ל במעמדו חזק מדי. הוא קובע את התכלית האסטרטגית, שהיא תכלית מדינית במובנים מסוימים ומערבבת צבאי מדיני". לטענתו, "המועצה לביטחון לאומי הייתה צריכה לקחת לעצמה את זה".
"מבקרים את צה"ל יותר מדי"
בנוגע להתאמתו כרמטכ"ל אמר חלוץ כי תפקידיו השונים בצה"ל הכשירו אותו מאד לתפקיד הרמטכ"ל. "לא היה לי ניסיון פיקודי על כוחות יבשה", אמר חלוץ בתשובה לשאלת השופט וינוגרד. "לא חשתי שזה הפריע לי, אבל אני לא יודע, אני לא מוצא שראוי שאני אשפוט את עצמי".
חלוץ אמר לחברי הוועדה כי צה"ל לקח בחשבון את הפגיעה בעורף ונתן לכך משקל. "קודם כל המשימה של שיבוש קטיושות על העורף הישראלי היא משימה שקיבלה משקל מן היום הראשון". עדותו של חלוץ מופרעת בדברי השופט בדימ. וינוגרד האומר לו: "עדיין מאות קטיושות כל יום על העורף". "אתה צודק בנתון העובדתי", עונה הרמטכ"ל לשעבר וממשיך: "הפעולה הקרקעית של תפישת השטח איננה מבטיחה שלא יירו קטיושות על מדינת ישראל, ופה אני נסמך במנוסים לא פחות ממני"
"בסופו של יום, כשמסתכלים על כל מה שהיה בלחימה בלבנון, חלק בלתי מבוטל מזה ניתן לשייך למרכיב האנושי", אמר. "בקונסטלציה אישית אחרת יכול להיות שהדברים היו נראים אחרת", הוסיף.
חלוץ מגבה בעדותו את צה"ל וקובע כי מבקרים אותו יתר על המידה. "צה"ל ולא מהיום הפך לסוג של שק חבטות לאומי. זה הפך ליותר ויותר פופולרי להכות בו, לחבוט בו ולבקר אותו. חלק מהביקורת חרגה מגבולות הטעם הטוב".
