מי מכם שמע על מעונות מוקפים גלי-ים, על יחידות-מגורים בצורת אליפסות, התלויות בין עצים נישאים ועל גבעות אווריריות; או על ערים, הבנויות מחומרים סינתטיים, מתחת לכיפות-אקלים ענקיות?
קבלני-בניין רבים ברחבי העולם החלו באחרונה להציג חומרים קצרי-חיים וזולים, יחסית, העשויים מ...אוויר, מקרטון, או מקצף מוקשה. אלה הם החומרים שבהם מתכוונים הארכיטקטים ליצור את יחידות המגורים של שנות האלפיים.
ניידות, גמישות וגיוון - אלה הם שלושת הדיברות של הארכיטקטים בכל הקשור בבינוי הערים והדירות במאה הנוכחית. הבנייה תיעשה בתהליך סטנדרטי, בתיעוש מלא, והייצור ייעשה בסדרות, תוך שימוש בחומרי-בניין בלתי-מקובלים, החורגים מעבר לכל דמיון. במקום מבני-בטון ובתים מוצקים - תבוא בנייה חדישה: דירות הנוצרות מ... קצף ואוויר, הניתנות לשינויים ולהתאמה, אשר לא רק קל להקימן, אלא גם קל לפרקן. מיכלי-פלסטיק של משקה, צלחות-קרטון ובגדי-נייר, ועוד חפצי-צריכה רבים - הם כבר כיום בעלי "תוחלת-חיים" קצרה ביותר. מדוע, אפוא, לא יקימו בתים, ואף ערים שלמות, לזריקה לאחר השימוש?
לשימוש אישי
על תנאי המגורים הצפויים עוד במאה הנוכחית דן הרבעון הגרמני "העתיד" בגליונו האחרון. מסתבר כי כבר עתה יש ארכיטקטים רבים המשוכנעים שאין כל טעם לבנות "לנצח". לפי התוכניות המסתמנות, יוקמו ארבעת הקירות הניידים לשימוש אישי בלבד ולא ישמשו כנכס-השקעה, כי אם כמוצר-צריכה, שזורקים אותו לאחר השימוש. אתה נכנס לדירה, משתמש בה ויוצא ממנה. את השאר כבר יעשו פועלי הניקיון העירוניים.
ארווין מילפלד, אחד הארכיטקטים המתקדמים ביותר בשווייץ, פיתח דגם של מבנה כזה, כדוגמה לצורת המגורים של העתיד. הוא מורכב מתאי-מגורים העשויים סיבים קשים ודמויי משולשים, שניתן להגביהם, זה על גבי זה, עד לגובה של שש קומות. כל תא כזה ניתן לחבר עם משנהו באמצעות מדרגות. אף כי עובי הקירות הוא 10 ס"מ בלבד, לא נופלת בטיחותם מזו של קירות לבנים בעובי של מטר אחד - טוען מילפלד - אך משך החיים שלהם הוא ימי דור אחד בלבד, וזוהי, אמנם, כוונת הארכיטקטים. הילדים והנכדים יכולים תמיד למצוא דירה חדשה, המתאימה לתנאיהם. אם המוסדות העוסקים בבנייה ישתפו פעולה - יוכל כל בעל-מגרש להקים לעצמו את בית-חלומותיו במחיר של עשרות-אלפי שקלים בלבד. לפי תנאי הבנייה העכשווים הוא לא יוכל לעשות זאת בפחות מ-500 אלף שקל.
להשתמש בקרטון
גם הארכיטקט הגרמני, ארנסט מילס, מצטרף לסיסמה: להשתמש בקרטון. הכיפה שהוא יצר עשויה מקרטון-גלי, גובהה חמישה מטרים וקוטרה שמונה מטרים. היא מורכבת משורה של פירמידות, שכל אחת מהן מגיבה על כל לחץ בלחץ דומה, ועל-ידי כך מקבל בית הקרטון את עמידותו. החלקים, המצופים בבד סינתטי, מחוברים על-ידי לחצניות. לאחר פירוקם ניתן לאורזם בנקל בארגז. את בית הכיפה ניתן גם לשנות: להקטין או להגדיל. מילס ממליץ, במיוחד, לנצלו כמקום-תערוכות, אולם-קונצרטים או אולם-מסיבות.
הבית, שהקמתו היא המהירה ביותר בעולם, עשוי מקצף מוקפא ומיוצר על-ידי מפעלי הצבע הגרמניים "ביי אר" בעיר לוורקוזן. משקלו של הבית, העשוי מחומר סינתטי, שני טון, והוא "מותז" באמצעות אוויר דחוס על גבי מעטה דמוי-בלון. כל תהליך הבנייה נמשך פחות משעה אחת. קוטרו של הבית הוא חמישה מטרים וגובהו הפנימי מגיע לשלושה מטרים. בעת הצורך אפשר לאכסן בו שמונה, או אפילו עשרה אנשים. אף כי איגלו הקצף הזה מתאים לשמש גם למגורי-קבע או לבקתות-סקי - הרי הוא נועד, בראש ובראשונה, לענות על בעיות איכסון בעיתות-אסון. כאלף ביתנים כאלה, המפיקים חום והעמידים בפני תהפוכות מזג האוויר, כבר הוכיחו את יעילותם בעקבות רעידות-אדמה שאירעו בשנים האחרונות על פני כדור הארץ.
קירות-נייר
עם חבורת הדוגלים ב"זרוק לאחר השימוש" נמנה גם הארכיטקט הפריזאי, דוד אמריך. אף הוא סולד מגושי הבטון, "חסרי התקווה", כדבריו. הוא אפילו העז לעשות את הצעד הקטן, המוביל מן הקיר העטוי נייר, המצופה בשכבות עבות של צבע, לקיר הנייר עצמו. בתי הנייר שלו נוצרים בשיטת הסרט הנע: דירה תוך 30 שניות. אמריך מתלהב מקרטון גלי, אשר בכפל-שכבות הינו מבודד מצויין ואינו זקוק למבנה-בסיס. הוא יצר, תוך מספר חודשים, אב-טיפוס: דירה בת ארבעה חדרים, בשטח כולל של 55 מ"ר ובמשקל של פחות מחמישה ק"ג. על גבי סרט, באורך 100 מטר, מיוצרים מרכיבי היסוד, ובהמשכו של התהליך האוטומטי הם מודבקים, עוברים תהליך ההופך אותם לעמידים בפני אש ומים, נחתכים ומקבלים את צורתם העגולה.
כל הארכיטקטים, הדוגלים בשיטת "זרוק לאחר השימוש", תמימי-דעים, כי בין אריזתם של פירות, מכשירים אופטיים, או בני-אדם - אין הבדל עקרוני, אלא שוני איכותי בלבד. ובינתיים נעשים ניסויים בחומרים אלה, ולא מן הנמנע כי זהו הצעד הראשון לקראת עתיד נעים יותר.
