"עתירת נהגים" נגד פתיחת כביש 443 לפלשתינים

כ 120 נהגים הגישו עתירה (א', 3.6.07) למנוע פתיחת כביש ירושלים מודיעין (443) לתנועת פלשתינים.

בעתירה טוענים הנהגים כי כביש זה משמש אוכלוסיה ישראלית נרחבת מאזור ירושלים ומודיעין לכיוון מטרופולין תל אביב. פתיחת הכביש, הסגור מאז תחילת האינתיפדה, בשל פיגועים רבים, תסכן את התנועה הישראלית. לסיכון זה טוענים הנהגים, יש "השלכות כלכליות, תחבורתיות וביטחוניות חמורות מרחיקות לכת,הרלוונטיות לכלל אזרחי ישראל יהודים כערבים".

בעתירתם, שהוגשה באמצעות יו"ר ארגון שורת הדין (Israel Law Center), עו"ד ניצנה דרשן לייטנר, מצטרפים הנהגים לעמדת המדינה, ונגד עתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח. האגודה הגישה את העתירה בשם ראשי 6 כפרים ערביים הממוקמים לאורך הכביש, הדורשים לפתוח את הכביש ולהסיר את המחסומים. לטענת האגודה, מניעת תנועה פלשתינית היא מדיניות אפרטהייד ופגיעה בזכויות היסוד של הפלשתינים.

בעתירת הנהגים, דחתה באת כוחם, עו"ד דרשן לייטנר, את הטענות על ניהול מדיניות אפרטהייד.העותרים מתעלמים, לטענתה, מהעובדה כי במשך שנים לא הוטלו מגבלות כלשהן על תנועת תושבי האזור הערבים בכביש 443. המגבלות הוטלו לטענתה "רק לאחר שחלקים נרחבים מהאוכלוסיה הערבית באזור בחרו ליטול חלק מתקפת הטרור הרצחנית".

לדבריה, על כביש 443 נפגעו עשרות ישראלים בהם: "אליהו כהן ז"ל, בפיגוע ירי לעבר רכבו בכביש 443, סמוך לגבעת זאב (1.12.2000); רונן לנדאו ז"ל, בן 17 מגבעת זאב, בפיגוע ירי לעבר רכב בו נסע עם אביו, אחיו ושכן נוסף (26.7.2001); יניב בן שלום ז"ל ורעייתו שרון בן שלום ז"ל, ויוסף סווירי ז"ל, אחיה של שרון, בפיגוע ירי לעבר רכבם בשעה שנסעו עם ילדיהם הקטנים, סמוך לתחנת הדלק "דור אנרגיה" על כביש 443 (25.8.2001); יואלה חן ז"ל, בפיגוע ירי לעבר רכבה ליד גבעת זאב (15.1.2002); באותו פיגוע נפצעה רשל עיני, נוסעת שהייתה עם חן ז"ל ברכבה".

חלק מהפיגועים, הוסיפה דרשן לייטנר, בוצעו במישרין על-ידי תושבי הכפרים הסמוכים לתוואי הכביש, בהם גם כפרי העותרים.
יתרה מכך, "בשנים האחרונות נרשמו לאורך הכביש בעיקר בקטעים
הסמוכים לכפרים חרבתא אל מצבח, בית ע'ור אל פוקה ובית סירא מאות אירועים חבלניים של ירי אש חיה, יידויי אבנים ויידויי בקבוקי תבערה, אשר כתוצאה מהם נפצעו עשרות אזרחים ישראלים, חלקם באורח קשה".

דרשן לייטנר דוחה טענה כי סגירת הכביש היא כטענת העותרים "ענישה קולקטיבית". "ההחלטה על סגירת כביש 443 אינה מכוונת לשנות את התנהגותם של פעילי הטרור באמצעות הפעלת לחץ על האוכלוסיה, אינה מיועדת להרתיע את פעילי הטרור או את האוכלוסיה בכללה, ואינה מיועדת לגמול לפעילי הטרור על התנהגותם או לגמול לאוכלוסיה על התנהגותם של הפעילים. מטרתה של ההחלטה האמורה הינה אחת ויחידה: למנוע מפעילי הטרור להפיק את זממם. ככזו ההחלטה מהווה מימוש מובהק של זכות ההגנה העצמית השמורה למדינה ולאזרחיה".

עוד היא דוחה טענת האגודה לזכויות האזרח לפיה סגירת הכביש מהווה פגיעה בזכויות יסוד של הפלשתינים. טענה זו לדבריה היא בבחינת "נשיאת שם זכויות היסוד לשווא". זהו ניסיון "לבצע
'מסגור' (Framing)" של הסוגיה באופן שתיתפס כעניין של "זכויות יסוד". "אם תתקבל הטענה כי סגירת קטע של כ-19 ק"מ מכביש 443 לתנועת העותרים, בהינתן שעומדת לרשותם דרך אלטרנטיבית (אף אם היא נוחה פחות, מבחינתם) פוגעת ב'זכויות יסוד' של העותרים, כי אז מה ימנע מן העותרים, דרך משל, לטעון כי עמדות התצפית (ה"פילבוקסים") שהציב צה"ל לאורך הכביש פוגעות בזכותם לפרטיות? לשון אחר, אף אם ניתן לקשור את איסור התנועה על הכביש, שהוטל על העותרים, ל'זכות יסוד' פלונית, קשר זה הינו רחוק ולא משכנע. העתירה, אם כן, הינה דווקנית ועוסקת בפגיעה של מה בכך".

למעשה, טוענת דרשן לייטנר בעתירה, מדובר בשאלת "האיזון הראוי בין זכותם של ישראלים הנוסעים בכביש 443 לחיים ולשלמות הגוף, לבין אי הנוחות גרידא, לכל היותר, הנגרמת לתושבי הכפרים. אם תתקבל העתירה, תישקף סכנת חיים מוחשית לנהגים, לבני משפחותיהם ולמעשה לכל אזרח ישראלי (יהודי כערבי) הנוסע בכביש 443. אין ספק בליבם של הנהגים, כי זכותם לחיים ולשלמות הגוף גוברת בנסיבות העניין על הפגיעה בעותרים, ככל שזו קיימת".