המשפחה היא, בין היתר, מוצר-לוואי של הקירבה בין הבעל והאשה, ותנאי ראשוני למשפחה אוהבת הם נישואים רצופי אהבה והערכה הדדית. המשפחה תישאר איתנה רק אם יוסיפו בני הזוג לטפח את המוטיבציה המקורית, שאיחדה אותם. הם זקוקים לתחושה שהם מאושרים יותר בהיותם יחד, מאשר בנפרד, ושהם מקבלים זה את זה כמו איש את עצמו, ואם קיימת תחושה זו בבני הזוג - חזקה עליהם שהם יעתיקו אותה גם לילדיהם.
מסקנות אלה הן פרי מחקר שנערך באחרונה בניו-ג'רסי על מהותה של המשפחה המאושרת. מסקנות המחקר רואות אור בגיליונו החדש של הרבעון האמריקני "פמילי" ("משפחה").
לדעת החוקרים, אהבה בין סבים לנכדים תורמת תרומה מכרעת לשמירה על איחוד המשפחה; ילדים מורדים בהוריהם, מתבגרים ויוצאים את הבית, אך בבוא הנכדים לעולם - שבות המשפחות ומתאחדות.
החוקרים סבורים, כי כרטיס-ברכה שמשגרים הילדים להוריהם ליום-הולדת, או חתירה לציונים טובים בבית הספר - הם ביטוי מובהק לרצונם של בני הבית להשביע את רצון הוריהם ולעשותם מאושרים.
פתיחות וכנות ועשיית דברים בצוותא - הם תווית נוספת של משפחה מאושרת, כרוכים ושלובים זה בזה. יש שמשפחות מוצאות עצמן פזורות יתר על המידה, וכמעט אין לבני המשפחה פנאי זה לזה. המלצתם של החוקרים למקרים אלה היא תיכנון של כנס משפחתי.
למשפחות המתקשות בתקשורת, מחמת במרחקים הגדולים, ממליצים החוקרים על חליפת מכתבים תכופה, בלוויית תצלומים; התקשרות בטלפון, באינטרנט, או אפילו קלטות-וידיאו על אירועים פנים-משפחתיים. לדברי החוקרים, הצד השווה שבכל המשפחות המאושרות הוא שהן מתאמצות להיות כאלה. התמדה בקשרים המשפחתיים - כך הם - מחייבת מאמץ, והדבר משול לנטע: אם אין משקים אותו ואין חושפים אותו לאור - הוא לא יצמח.
בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
