שופטת בית המשפט לתביעות קטנות ברמלה, אסתר נחליאלי-חיאט, רחומה וחנונה. אחרת איך אפשר להסביר מדוע מתחה ביקורת נוקבת על תובע, רמזה ש"תפר" תביעה, ובכל זאת לא הטילה עליו הוצאות משפט נכבדות. במקרים דומים הטיל בית המשפט לתביעות קטנות הוצאות של אלפי שקלים על בעל הדין.
אברהם קרוטר תבע את עיריית פתח-תקווה לאחר שלדבריו בחודש נובמבר 2005, נהג ברכבו ברחוב גיסין בעיר כשלפתע משאית זבל נכנסה בו מאחור, "ועפתי 50 מטר לתוך המשאית של הזבל... ". הוא פונה לבית חולים, "הרכב נגרר ללוד. בתאריך 9.11 הגשתי דוח לחברת הביטוח ולשם כך השמאי לא הגיע למקום התאונה, ואז האוטו נגנב" (לשון כתב התביעה, א.פ.).
העיריה הכחישה את כל טענותיו של קרוטר וביקשה לדחות את התביעה. לדבריה, התאונה לא אירעה ופרטיה אינם ידועים ומוזרים. הודגש שקרוטר לא צירף אסמכתאות ולא הוכיח את טענותיו. העיריה צרפה אישור מהמשטרה ממנו עולה שביום התאונה קרוטר דיווח שרכבו נגנב.
בפסק הדין הסכימה השופטת אסתר נחליאלי-חיאט, עם עמדת עיריית פתח-תקווה ודחתה את התביעה. היא תהתה מדוע התובע ביקש את הסכום המקסימאלי מבלי להוכיחו. "כתב התביעה לא רק שאינו ברור, אלא שלא צורף כל תיעוד לבסס את העובדות הנטענות. לא צורפה כל ראיה לעצם אירוע התאונה, לזהות הרכב הפוגע, לסוג הרכב של התובע, לפרטים מזהים של הרכב הנפגע, לנזק שנגרם וגם לא הוצגה כל ראיה כי הרכב 'נגרר ללוד' כדבריו, וככלל אומר כי לא צורפו כל פרטים הנדרשים לבסס תביעה לפיצויים נגד המזיק הנטען".
השופטת לא הבינה מדוע קרוטר, "תבע את העיריה על הגניבה... ועוד שאלות רבות המעמידות באור תמוה, בלשון המעטה, את התביעה". כמו כן למה פנה לעיריית פתח-תקווה בתחילת שנת 2007, אם התאונה אירעה ביום 4.11.05, "והביא בפניה את הטענות הקשות שלא היה בידיו לבססן. ביתר שאת תמוהה תביעתו לאור אישור המשטרה שצורף לכתב ההגנה ממנו עולה שהתובע דיווח שהרכב נגנב ביום בו טען שאירעה התאונה". השופטת התייחסה גם לכך שבעדותו התובע הרחיב את מסכת האירועים והעיד שלאחר התאונה, "שעצם אירועה כלל לא הוכח", אשתו המתינה לשמאי שלא הגיע וכעבור שבוע רכבו נגנב ונמצא שרוף במושב צפריה.
השופטת תהתה איך יכול להיות שמשאית זבל נכנסה בקרוטר מאחור ו"העיפה" אותו לתוך משאית הזבל. סיכומו של דבר, לאחר שהתובע לא הוכיח את התביעה נמנע להעיד את אשתו, לא הציג אישור על גרירת הרכב וכד' תביעתו נדחתה והוא לא חויב בהוצאות. ת.ק: 1179/07. השופטת לא ציינה שהצדדים רשאים להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום ממועד המצאת פסק הדין.
כאשר בעל דין מגיש תביעה בסכום המקסימאלי (תקרת הגג: 17,800 שקל), בית המשפט לתביעות קטנות מצפה שהסכום יוכח ויעוגן בראיות. אחרת הדבר מעיד שבעל הדין חפץ בעושר ולא במשפט.