הנהגת טבלה, הקובעת שיעורים מירביים לירידת ערכה של מכונית לאחר תאונה, מציע שמאי הרכב משה פסו. תכלית הטבלה: להקטין את החיכוך בין הציבור לבין השמאים וחברות הביטוח, לצמצם את העומס על בתי המשפט ולהנהיג דפוסים אחידים ואפקטיביים להערכת הנזקים.
הטבלה הוצגה בכנס לשמאות-רכב שנערך בחיפה והוקדש לנושא "תיקוני רכב לאחר תאונה וההשלכות על רמת הבטיחות". על-פי הנהוג כיום, מחושבת ירידת ערך הרכב שנפגע בתאונה על-פי ההפסד הכספי המיידי שהיה נגרם לבעליו אילו היה מוכר את ריכבו סמוך לאירוע. על-פי הצעת השמאי פסו, הערכת הרכב לאחר תאונה תיעשה רק בגמר התיקון והיא שתקבע את ירידת הערך באחוזים, ביחס לערך הרכב בשוק. קביעת אחוזי הנזק תהיה בהתאם לחומרת הפגיעה ותיקון הנזק, אך לא יותר משיעור ירידת הערך המכסימלי המופיע בטבלה.
לדברי פסו, יש להבחין בין פגיעות הגורמות להחלשת המרכב לבין פגיעות "קוסמטיות". אומנם הוברר שרכב שעבר תאונה מרתיע קונים באופן פסיכולוגי, אך השימוש בטבלה האמורה יביא לתוצאות אובייקטיביות ולא יהיה יותר מקום לפירוש אישי של המעריך.
וזוהי הטבלה של שמאי הרכב פסו:
שיעורי ירידת הערך באחוזים משווי השוק של הרכב ביום הנזק:
• פגיעה בפח-חזית, כולל גשר-חזית מולחם - 3%
• פגיעה בכנפיים קדמיות מולחמות - 2%
• פגיעה בדופן פנימית בתא-מנוע - 4%
• פגיעה בקורת-חיזוק (שילדה) עד קו-אופנים - 3%
• פגיעה בקורת-חיזוק (שילדה) מעבר לקו-אופנים - 5%
• פגיעה בפח-דופן אחורי - 2%
• פגיעה בכנף אחורית מולחמת (ברכב 4 דלתות) - 3%
• פגיעה בכנף אחורית מולחמת (ברכב 2 דלתות - 4%
• פגיעה בחלק מריצפה אחורית (לפחות עד כסאות אחוריים) - 5%
• פגיעה בפח-סף -3%
• פגיעה בעמוד אמצעי - 2%
• פגיעה בעמוד קדמי - 2%
• פגיעה בעמוד אחורי - 2%
