פורום מאוחד חדש מאגד סביבו את ארגוני ענף הרכב בישראל. הפורום הכולל את איגוד קציני בטיחות בתעבורה, איגוד המוסכים בישראל, איגוד מכוני הרישוי, איגוד שמאי הביטוח ואיגוד יבואני הרכב, יתכנס אחת לחודש, וידון בנושאים שונים הקשורים לבטיחות כלי הרכב ולאחזקתם השוטפת.
כך למשל, ידון הפורום בתאונות דרכים, באיכות תיקוני הרכב, ברישוי, בגניבות רכב, בסחר בחלפים, ובזיהום אוויר וקרקע. הפורום יציג חזית משותפת, חזקה יותר, אל מול משרדי הממשלה ומוסדות השלטון וגופים אחרים בעלי השפעה על שוק הרכב והתחבורה.
המלצתו הראשונה עוסקת בשיטת ה"אובדן להלכה" של חברות הביטוח בישראל ותקנה 309 לתקנות התעבורה. הפורום טוען כי לנוכח מיעוט בדיקות תקנה 309, המתבצעות בפועל, אל מול ריבוי כלי הרכב המוכרזים כ"אובדן להלכה" והמתוקנים כפי הנראה במוסכים לא חוקיים, ובנוסף לכך - ריבוי נזקי תאונות הדרכים המתוקנים במוסכים החוקיים אך ללא ביצוע הבדיקה - יש לבצע שורת תיקונים בתקנות התעבורה ולנקוט במספר פעולות מיידיות להתמודד עם המצב המתואר.
בתיקונים המוצעים הצגת הוכחת בדיקה ואי-העברת או הפקת שומה סופית עד להוכחה, חובת הודעה על המוסך על ליקוי מסוכן ברכב, דיווח של שמאי למשרד התחבורה על כל רכב שנרכש על-ידי חברת הביטוח כ"אובדן להלכה" וכן העברה שוטפת של רשימת כלי הרכב שהוכרזו ככאלו ממשרד התחבורה ליחידת אתגר של המשטרה.
איך עובדת ה"שיטה"?
כאשר רכב ניזוק בתאונת דרכים קשה, ועלות תיקונו הינה 60% מערכו במחירון, הוא מוגדר על-ידי החוק כ"אובדן מוחלט" (טוטאל לוס). רכב כזה יורד מהכביש לאלתר, נמחק מרשומות משרד הרישוי ומפורק לצורכי סחר בחלקי החילוף התקינים שנותרו בו. לעומתו, רכב שעלות תיקונו, באופן חוקי ובטיחותי, מגיעה לכדי 50% מערכו, מוגדר על-ידי חברות הביטוח כ"אובדן להלכה". רכב כזה עובר לבעלות המבטח תמורת תשלום הנזק לבעליו, ונמכר עם רשיונות בני תוקף לסוחרי רכב תמורת 40% עד 45% ממחיר המחירון שלו.
כלכלית, גם כאשר הנזק נמוך מ-50%(!), לא משתלם לתקן רכב תיקון מקצועי ולהשתמש בחלקים איכותיים (במיוחד כשעסקינן ברכב לאחר תאונה, כלומר, שמחיר השוק שלו נמוך יותר). הכדאיות הכלכלית הזו מעודדת חברות ביטוח או חברות ליסינג שאינן מבטחות כלי רכב, להגדיר יותר כלי רכב כ"אובדן להלכה". כלי רכב אלו נמכרים עם הרישיונות, תמורת סכום כסף גבוה יותר מאשר היו נמכרים לפירוק. כלומר, כדאי יותר להכריז על רכב שנזקו רב, כ"אובדן להלכה" מאשר כאובדן מוחלט".
"תקנה 309" לתקנות התעבורה, קובעת כי אסור להשתמש בכלי רכב שיש בו ליקוי בטיחותי במערכות שונות. שמאי או מוסך שמזהים ליקוי בעל השלכות בטיחותיות אמורים לדווח על כלי הרכב לרשות הרישוי במשרד התחבורה, אשר אמורה להוריד מן הכביש את כלי הרכב המסוכן. לאחר התיקון ניתן לבטל את איסור השימוש רק לאחר בדיקה מיוחדת מגוף המוסמך לבדוק כלי רכב ששוקמו מתאונות דרכים קשות. האיסור וחובת הדיווח חלים בראש ובראשונה, על בעל הרכב או מי שהשליטה על הרכב בידיו (כגון חברת ליסינג, השכרה או ביטוח).
בפועל, הפיקוח והבקרה על תחום זה לוקים בחסר. מרבית המקרים נעלמים מעיני הרשויות, קיימת תעשיה של אישורי תקינות מזויפים, והבעיה הגדולה ביותר היא כי כאשר בעל רכב או חברת הביטוח מוציאים מן המוסך מכונית מבלי לתקן אותה, התקנה לא מיושמת ולא נעשה כל דיווח על פיה. כמו כן, ברגע שרכב מסוג "אובדן להלכה" נמכר לצד שלישי, הבעלים הקודמים או המבטחים פטורים לכאורה מדיווח על הנזק הבטיחותי על-פי התקנה.
הנזק לציבור
ראשי הפורום טוענים, כי הנזק לציבור עקב תופעות אלו בא לידי ביטוי בעליית הקף גניבות הרכב, הסחר בחלפים גנובים, זיוף זהויות רכב, מכירת כלי רכב מסוכנים לנהיגה לאזרחים תמימים וכן על הבטים נוספים, כגון: אובדן הכנסות למדינה, גובה תעריפי הביטוח ועוד.
בראש הפורום עומדים מיכה גולד (יו"ר איגוד קציני בטיחות בתעבורה), רונן לוי (יו"ר איגוד המוסכים), אביב שפרשטיין (יו"ר איגוד שמאי הביטוח), אבי גלנצר (יו"ר איגוד מכוני הרישוי) ויהודה רודד (מנכ"ל איגוד יבואני הרכב).
