משרה מלחיצה מכפילה את הסיכון לדיכאון וחרדה אצל אנשים צעירים, כך מזהירים השבוע חוקרים מבריטניה.
מחקר שכלל 1,000 משתתפים בני 32 גילה כי 45% מהמקרים החדשים של דיכאון וחרדה נבעו ממשרה מלחיצה.
החוקרים הגדירו משרה בעלת דרישות גבוהות ככזו המאופיינת בהעדר שליטה, שעות עבודה ארוכות, מועד אחרון למטלות שלא ניתן לנהל עליו מו"מ, והקף גדול של עבודה.
מומחים אומרים כי הספרות המקצועית בתחום הרפואה הפסיכולוגית הראתה כבר בעבר כי המעסיקים צריכים להגן יותר על בריאותם הנפשית של העובדים.
החוקרים בדקו משתתפים שלקחו חלק במחקר מקיף וארוך טווח שבוצע בניו-זילנד, כדי לעקוב אחר התקדמותם לאורך חייהם. הם בחנו טווח רחב של אנשי מקצוע שכללו שחקנים, מנתח מוח, מורה, טייס מסוקים, מנקה רחובות, עיתונאי ושוטר.
המשתתפים נשאלו אם הרגישו עומס בעבודה ולחץ של עמידה בזמנים, האם נאלצו לעבוד שעות ארוכות יותר ממה שרצו, נאלצו להתמודד עם עבודה רבה מדי, האם המשרה היתה קדחתנית, והאם המטלות היו לעיתים תכופות לא ברורות והם נאלצו בשל כך לעבוד קשה מדי.
בסה"כ 10% מהגברים ו-14% מהנשים שבמחקר סבלו ממקרה של דיכאון או חרדה בתקופת המחקר. אך הסיכון היה כפול אצל אלו שהחזיקו במשרות המלחיצות ביותר.
בריאות מנטלית
עורכי המחקר, מהמוסד לפסיכולוגיה שבקינגס קולג' לונדון, אמרו כי המחקר מראה כי לחץ בעבודה גורם לאבחון צורות שונות של דיכאון וחרדה אצל עובדים צעירים בריאים לכאורה.
לדבריהם, אלו שלקחו חלק במחקר היו בגיל בו הם כבר באמצע הקריירה ונוטים בשל כך פחות לקחת חלק במשרות מלחיצות.
ישנם מספר מנגנונים אפשריים - מחקר קודם שנעשה בתחום הראה כי ייתכן וישנה השפעה על הורמוני הלחץ במוח, מה שעלול לגרום לדיכאון, כמו כן עייפות וחוסר שעות שינה עשויים לגרום לכך.
אנשים הנושאים משרות מלחיצות עלולים גם לסבול מחוסר זמן המאפשר להם לקחת חלק בפעילויות חברתיות.
מקצועות בהם כשלון היה דבר שניתן להבחין בו ללא כל קושי, כמו משרה של שף ראשי במסעדה, היו בין המשרות התובעניות ביותר.
לדברי מומחים בתחום, המשרות כיום הופכות תובעניות ומלחיצות יותר ויותר. לטענתם, יש להפוך את המשרות לגמישות יותר ולנצל את הטכנולוגיה בצורה מועילה במקום להחזיק אנשים שעות ארוכות במשרד.
כמו כן יש צורך לדאוג שהמנהלים ינהגו בצורה שונה - על-ידי מתן תשבוחות ותמורות במקום הענשה ויבינו שאנשים זקוקים לחוש כי יש להם שליטה על עבודתם.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
