יאיר רגב תבע את מירס תקשורת בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות באר-שבע בסכום של 4,000 שקל וביקש לבטל עסקה לרכישת טלפונים ניידים. מכתב התביעה עלה שרגב קנה שלושה מכשירים ניידים ש"סבלו" מחוסר קליטה באזורים שונים ובמיוחד בביתו שבלהבים. לדבריו, הובטח לו שאם יחתום על הסכם לשדרוג המכשירים הקליטה תהיה טובה יותר ולאחר שעשה כן הבעיה נותרה על כנה. רגב ביקש להשיב את עלות המכשירים, דמי שימוש קבועים עבור שלושה קווים, פיצוי בגין שיחות שביצע מספקי תקשורת אחרים ועלות שיחות שהשיב על חשבונו. הוא התרעם שהחברה נהגה בו בזלזול וטרטרה אותו.
בכתב ההגנה טענה מירס שרגב התלונן לאחר שדרוג המכשירים ולא הובטח שהדבר ישפר את הקשר הטלפוני שהיה ללא פגם. "התובע עשה שימוש נרחב במכשירים במהלך תקופת התקשרות וניתן ללמוד מכך שלא היה כשל בשירותי ההתקשרות שסופקו לו". מירס הוסיפה שרגב סירב להציב בביתו מגבר שישפר את הכיסוי התקשורתי וביקשה לדחות את התביעה ולחייבו בהוצאות. לכתב ההגנה צורפו תדפיסים ממוחשבים של חשבונות הטלפונים הניידים במהלך תקופת ההתקשרות מהם עלה שרגב דיבר כמעט 1,000 דקות.
בפסק דין שניתן בחודש שעבר דחה השופט איל באומגרט את התביעה וחייב את רגב לשלם למירס 800 שקל הוצאות. "במהלך עדותו, בשתי הישיבות שהתקיימו, שפך התובע אש וגופרית על יחסה המזלזל, לדבריו,של הנתבעת, בדבר העדר קשר טלפוני ואף לא חסך את לשונו מבית המשפט".
השופט הדגיש שהתובע לא הוכיח את התביעה וטענתו בדבר חוסר תקשורת נסתרה ועיון בתדפיסים מלמד שעשה שימוש נרחב בכל מכשירי הטלפון שרכש. השופט מתח ביקורת על התנהגותו של רגב וקבע שבנסיבות העניין, יש להרחיב בנושא ההוצאות.
"ככלל ממעיט בית המשפט לתביעות קטנות לחייב בהוצאות אזרח המביא את ריבו נגד חברות גדולות. אולם, ישנם מקרים חריגים, ומקרה זה מהווה דוגמא מובהקת לכך, בהם יש מקום לחייב בהוצאות ריאליות. התובע השתלח במהלך הדיונים בנתבעת ובנציגתה. הוא הטיח דברים שאינם מעוגנים במציאות והאריך בדיון מעבר לכל יחס סביר במיוחד כאשר בתביעות קטנות עסקינן".
