יצחק גרימברג תבע את רהיטי הפירמה - רהיטי נאפולי בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בקריות בסכום של 5,000 שקל. גרימברג קנה מהחברה ארון בסכום של 1,300 שקל שסופק ללא מגירות ובניגוד להזמנה. התברר שהחברה לא יכלה לספק את הארון המוזמן כיוון שהמפעל, שמספק את הרהיטים, הפסיק לייצר את הדגם. גרימברג האשים את החברה ברמאות כשהסתירה עובדה זו מפניו וביקש פיצוי בסך 4,000 שקל בגין עוגמת נפש, 500 שקל הפרש שווי הארונות (סכום שקיבל כפיצוי) ו-500 שקל הוצאות משפט והפסד ימי עבודה.
בכתב ההגנה טענה הנתבעת שהעניקה לתובע פיצוי בסך 500 שקל ושני מדפים נוספים לסיום המחלוקת. היא ביקשה לדחות את התביעה ולחייב בהוצאות.
התובע ובנו העידו שהנתבעת העניקה 400 שקל פיצוי ולא 500 שקל והמדפים סופקו לאחר שלא הותקנו בארון ולא כפיצוי על העדר המגירות.
בפסק דין שניתן בחודש שעבר, בהעדר הצדדים, דחתה השופטת פנינה לוקיץ' את התביעה. לדבריה, הנתבעת שילמה לתובע 400 שקל פיצוי ולא החתימה אותו על מסמך העדר תביעות. "אין בתשלום הפיצוי, שהתבקש בנסיבות העניין, כדי לחייב את התובע ולמנוע ממנו לתבוע פיצוי נוסף, באם הוא אכן סבור שזכאי לו".
לדברי השופטת, התובע לא הוכיח שאי ההתאמה בין הארון שהוזמן לזה שסופק מקורה במעשה מרמה מצד הנתבעת, "טענה כזו יש להוכיח בראיות של ממש, ולא די בהסקת מסקנות מעובדות שיכולות ללמד, באותה מידה של סבירות, על טעות שנעשתה על-ידי נציגי הנתבעת בעת ביצוע ההזמנה".
עוד נקבע שטיפולה המיידי של הנתבעת בתלונה ומתן פיצוי בשווי ההפרש שבין הארון שהוזמן לזה שסופק, אינה מעידה על כוונת מרמה או זדון. "פיצוי בסך 400 שקל, המהווה קרוב לשליש משווי הארון, נראה לי פיצוי סביר בנסיבות העניין. סכום התביעה חסר פרופורציה לשווי הארון ולשווי העסקה שלמעשה הושלמה במלואה למעט אותן מגירות בתחתית הארון".
השופטת לא חייבה את התובע בהוצאות משפט, "מאחר שמקור התביעה בתקלה שאירעה אצל הנתבעת". השופטת הדגישה בפסק הדין: "זכות ערעור בתוך 15 יום".
