תא"ל (מיל.) יוסי קופרווסר, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן, אומר כי במידה שלא יוצב אל מול אירן איום צבאי ממשי לא יהיה דבר שיוכל למנוע ממנה מלהגיע ליכולת גרעינית שתסכן את העולם כולו.
"הכי חשוב בעניין הזה זה לשאת ביד אלה גדולה, חייב להיות רכיב צבאי לפתרון, כי אם יהיו כל הגורמים האחרים בלי איום צבאי של ממש זה לא ישיג את המטרה הנכספת. אני לא מדבר דווקא על איום צבאי של ישראל, אלא על איום של העולם. איום צבאי של ישראל הוא גם אפשרי אבל הרבה יותר חשוב שיש איום צבאי של העולם כולו, כשהעולם כולו זה ארצות הברית לצורך העניין", אמר ל-Nfc. "צריך לפעול בכל התחומים אבל חייבים להפעיל לחץ שיבהיר לאירנים שיש סכנה מבחינתם של פעולה צבאית שמולה אין להם מענה טוב. אם הם יחושו שהדבר הזה הוא רציני אז הם יצטרכו לשאול את עצמם מה הם עושים מכאן הלאה".
לדבריו, אין ספק שקיים בארצות הברית דיון מאוד רציני בסוגיה הזאת, אך "זה לא דבר שהאמריקנים לא מכירים או מקלים בו ראש. הם מודעים היטב שהם צריכים לטפל בבעיה הזאת והם בוחנים את האופציה הצבאית לפי כל הדיווחים שמתקבלים במערכת היום. מתקבל איזשהו רושם שיש שם ויכוח בין קבוצה שחושבת שצריך לקחת ברצינות את האופציה הצבאית לבין קבוצה אחרת שחושבת שאין להעלות על הדעת שום אופציה צבאית".
מה רמת הסכנה שנשקפת לנו מהגרעין האירני? "הסכנה היא סכנה גדולה מאוד. אם האירנים יצליחו לקדם את תוכנית הגרעין שלהם הם מקווים להגיע למצב שבו הם יצליחו לשנות את פני העולם. זה לא רק עניין של הגרעין אלא הם מסתכלים הרבה יותר רחוק. היעד שלהם הוא שינוי פני העולם ולא רק להשיג הישג מקומי וגם לא לשנות את פני האזור, הם מסתכלים הרבה יותר רחוק. לכן אין ספק שהתגרענות אירנית היא סכנה מאוד גדולה. אין להם אחריות לשלום העולם, השאלה היא אם יש להם אחריות לשלום עצמם. אין מה לבנות על מחוייבותם לשלום העולם.
במאמר שפרסם במסגרת
המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, פירט קופרווסר את מכלול הצעדים שעשויים ללחוץ על אירן להפסיק בסופו של דבר את פרויקט הגרעין שלה. "אם האיום יסתכם בכל הלחצים האחרים: בלחץ מדיני ובלחץ כלכלי או בניסיונות כאלה ואחרים לעורר תסיסה פנימית באירן, אז אומנם כל הדברים האלה חשובים וזה לא שאין פגיעות אירנית או חולשה אירנית, אבל אף אחד מן המרכיבים הללו לא באמת מאיים על יכולתה של אירן לצעוד לקראת יכולת גרעינית. האירנים סבורים שבסופו של דבר לא יהיה עליהם איום צבאי של ממש, ולכן ניתן להמשיך מבחינתם בהמשך בניית היכולת הגרעינית".
תא"ל (מיל.) קופרווסר, שעמד עד לפני כשנה בראש חטיבת המחקר של אגף המודיעין של צה"ל, סירב לציין האם לצה"ל יש תוכניות-מגירה להתקפות ביעדים ספציפיים באירן. "אני לא יכול לדבר על צה"ל, אבל הנקודה איננה מה צה"ל הולך לעשות אלא מה המערכת הבינלאומית הולכת לעשות. צה"ל יהיה חייב להיות ערוך לכל התפתחות בהקשר הזה ואני מניח שצה"ל, כמו בכל מקרה, מכין לעצמו אופציות פעולה, אבל הוא לא הגורם המרכזי שצריך לקחת על עצמו את הנטל. הנטל פה הוא בראש ובראשונה על המערכת הבינלאומית", ציין, "היא זו שצריכה לתת מענה ולא צה"ל, כי הסיכון מן הגרעין האירני הוא בראש ובראשונה למערכת הבינלאומית יותר מאשר לישראל. לא שישראל יכולה להקל ראש בסיכון הזה, אבל הסיכון הוא בראש והבראשונה למערכת הבינלאומית".
קופרווסר ציין כי הוא לא מתרשם שנשיא אירן, מחמוד אחמדינג'אד, סובל מחולשת מנהיגות פנים אירנית. "זה לא שהוא לא סובל מהרבה קשיים ויש תסיסה בהרבה מאוד מגזרים בחברה האירנית אבל הוא חזק מבית והתסיסה הזאת אינה מהווה איום מיידי למשטר. היא עוד מרכיב שאחמדינג'אד מסוגל להתמודד איתו. הוא נחוש להתמודד עם זה ולהפעיל כוח ואין לו שום עכבות בעניין הזה, הוא מוכן להפעיל כוח בנחרצות נגד בני עמו ואנחנו רואים את כל מערכת הלחצים שהמשטר הזה מפעיל על בני עמו, כדי למנוע מהם לחשוב מחשבות לא רצויות אז קשה להאמין שניתן לסלק משטר כזה בטווח הזמן המיידי של השנה הקרובה. אנחנו צריכים פתרונות שטובים לטווח הזמן המיידי של השנה הקרובה ולטווח הבינוני של השנתיים-שלוש הקרובות, ורצוי מחר בבוקר אם אפשר".
