נשים וגברים נוטים לבחור מקצועות לימוד על-פי הֶטְפֵּסים (סטריאוטיפים). כך עולה מתוצאות מחקר שערכו פרופ' איתמר גתי וראומה גדסי באמצעות מערכת "משיב" לבחירת תחום לימודים ומקצוע שפותחה באוניברסיטה העברית בירושלים.
תוצאות המחקר, שנערך בקרב אוכלוסיה של 300 צעירים, העלו כי כאשר נשים נשאלות באילו מקצועות ברצונן לעסוק הן נוטות לבחור במקצוע או תחום לימודים הנתפס באופן הטפסי כנשי (לימודי הוראה, משאבי אנוש וסוציולוגיה).
עם זאת, כאשר הן נשאלות להעדפותיהן לגבי תעסוקה עתידית (שימוש בכישורים שונים, תנאי העסקה וכו') ולגבי כישוריהן הספציפיים - המקצועות המומלצים עבורן הם פעמים רבות מגוונים יותר, וכוללים גם לימודים בתחום המדעים וההנדסה.
"מגיל צעיר ילדים מורגלים בשאלות כמו 'מה תרצה להיות כשתהיה גדול' וכשהם גדלים הם ממשיכים לחשוב במונחים כאלה", הסביר פרופ' גתי. "מה שצריך לשאול סטודנטים לעתיד הן שאלות כמו 'מה חשוב לך בעבודה' וכן 'במה תהיה טוב' וזו הסיבה העיקרית לצמצום השפעות ההטפסים".
"דוגמה למקרה מייצג הוא זה של בחורה בת 25 שנרשמה במערכת, וטענה כי לדעתה תתאים ללימודי סוציולוגיה, מנהל ציבורי או שיווק, וכאשר נתבקשה לתאר את רצונותיה וכישוריה התברר כי תתאים למקצועות כאדריכלות והנדסה", הוסיפה ראומה גדסי. "מתוצאות הבדיקה עולה בבירור, כי הבחורה מתעניינת בתחומים שדורשים כושר ניתוח וכושר מספרי, אך היא כלל לא נתנה לכך את הדעת".
אנשים לא לומדים איך לבחור מקצוע
תוצאות דומות נרשמו גם ביחס לגברים, שנטו לבחור מקצועות לימוד כמנהל עסקים, הנדסה ומקצועות מתחום מדעי הטבע, בעוד עבור רבים מהם מתאימים דווקא מקצועות כהוראה וכפסיכולוגיה. למעשה, לאחר שמילאו נשים וגברים את השאלונים ב"משיב", הצטמצמו כמעט לחלוטין ההבדלים במקצועות המומלצים לנשים ולגברים.
"אנשים לומדים בבית הספר חשבון וספרות, אך הם אינם לומדים כיצד לבחור מקצוע", סיכם פרופ' גתי. "מסיבה זו, אנשים מושפעים ממה שנראה להם כי הסביבה מצפה שהם ילמדו, וממה שדמויות משפיעות במשפחתם עושות, אך אינם מתורגלים לחשוב מה הם רוצים ללמוד ובאיזה מקצוע יהיו טובים. עקב כך, שיעור האנשים המחליפים חוגים בתום השנה הראשונה ללימודים גבוה למדי".
ממצאי המחקר הוצגו בכינוס השנתי של הארגון המרכזי בארצות-הברית לייעוץ תעסוקתי - National Career Developmental Association - שנערך ביולי האחרון בסיאטל שבארצות-הברית.
