היועצת המשפטית של משרד האוצר, עו"ד ימימה מזוז (אחותו של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז), מאשרת כי המחלקה המשפטית במשרד האוצר - באמצעות עו"ד אסי מסינג, התנגדה להעברת מענק השחרור של הקצין-הטייס שנהרג, לידי הוריו. ממכתבה עולה, כי ההחלטות התקבלו על-ידי הדרג המקצועי, על-בסיס מקצועי ובהתאם לתקדימים שאירעו בעבר, ולא כ"קפריזה" מצד החשב הכללי במשרד האוצר, ירון זליכה.
דבר זה מפריך את הפרסום בידיעות אחרונות מיום 31.08.07 מצד נחום ברנע - פרשן החצר של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, כאילו זליכה - "פקיד שהכוח עלה לו לראש... איש מסוכן, חסר מעצורים...", התנגד, לבדו, למתן המענק מתוך אטימות והתנשאות, וזאת אף מבלי ליתן תשובות למשפחה. מפרסומו הכוזב של ברנע עולה, כי כל המעורבים בפרשה הסכימו להעברת המענק, ורק זליכה התנגד וטירפד זאת. הפרסום של ברנע כבר גרר ביקורת גם מצד האב השכול, שהתרעם על השימוש שעשו ידיעות אחרונות וברנע, במטרה לסייע לאולמרט להיחלץ מהחקירות הפליליות נגדו.
עמדת עו"ד מזוז הועלתה עתה בצורת חילופי מכתבים חריפים בינה לבין זליכה, בעקבות הפרסום בידיעות אחרונות (מצד פרשן החצר, נחום ברנע), ולאחר הביקורת ב-Nfc על הפרסום של ברנע, ומאמרו של זליכה בנושא זה - התוקף את הפרסום הכוזב של ברנע. עם זאת טוענת מזוז, כי לא היה בעמדת המחלקה המשפטית משום ווטו, עמדת המחלקה התקבלה נוכח הוראות החוק, וכי עמדה זו התקבלה כ"עמדה משותפת" יחד עם סגן בכיר לחשב הכללי, אילן לוין.
עו"ד מזוז: זליכה מתנער מאחריות
לטענת עו"ד מזוז, זליכה מטעה כאשר הוא טוען שנאלץ להשיב בשלילה לדרישת משפחת הקצין-הטייס שנפל, בעקבות "ווטו" מצד המחלקה המשפטית. לטענתה, העמדה השוללת מתן מענק השחרור התקבלה כעמדה משותפת. "נדהמתי לקבל את מכתבך בעניין שבנדון, שבו אתה מטיל את כל האחריות לקבלת ההחלטה בעניין זה על 'הפרשנות הדווקנית והמצמצמת שאימצתם לכם בנושא הנדון', תוך ניסיון להתנער מכל אחריות שלך לנושא", כתבה.
העולה עוד ממכתבה של עו"ד מזוז אל זליכה, כי לגופו של עניין היא מצדדת בהחלטה שהתקבלה, השוללת מתן מענק השחרור. כותבת מזוז במכתבה (04.09.07): "כידוע לך, העמדה בנושא זה גובשה לראשונה על-ידי מר אילן לוין - סגן בכיר לחשב הכללי, אשר קיבל לה גיבוי משפטי מעו"ד אסי מסינג ממחלקתי. לא היה כאן כל ווטו משפטי, אלא עמדה משותפת אשר התבססה על המהות הכלכלית של רכישת הזכויות, על מקרים דומים שהיו בעבר, על פרשנות החוק ועל השלכות רוחב אפשריות של החלטה אחרת".
עו"ד מזוז מותחת ביקורת על זליכה - על שהוא מנסה, כביכול, "להפיל על המחלקה המשפטית" את האחריות לאי-העברת הכספים. לטענתה, זליכה אף לא ניסה לערער בפניה על ההחלטה, ודבר זה מלמד, כביכול, כי מבחינה מקצועית הוא היה שותף לעמדה המקצועית שהתקבלה, והסכים עימה.
זליכה: עמדת המחלקה המשפטית היא הקובעת
בשיחה של Nfc עם זליכה, הוא דוחה חלק מדבריה של מזוז, ואת הפרסום הנוסף של ידיעות אחרונות (05.09.07), בנקודות הבאות:
- עמדת המחלקה המשפטית היא הקובעת, כמו בכל משרד ממשלתי. כאשר המחלקה המשפטית קובעת שאין זה בסמכותי ואין זה חוקי להעביר את מענק השחרור, איני יכול לקבל החלטה אחרת, ולכן נאלצתי להשיב בשלילה. כל הצגה אחרת של הדברים, כאילו העמדה המשפטית המוסמכת, אינה מחייבת, הינה בלתי נכונה ומיתממת;
- זליכה ערער על ההחלטה באופן זה שביקש מסגנו, אילן לוין, ומעו"ד אסי מסינג, למצוא "פירצה משפטית" כדי שניתן יהיה לשלם את הכסף. רק לאחר שבדקו ולא נמצאה דרך חוקית להעברת הכסף, התקבלה החלטה ושוגר מכתב עליו חתום זליכה, השולל השבת מענק השחרור;
- גם לאחר מכן ביקש זליכה מסגנו, לוין (שבינתיים התמנה לחשב משרד הביטחון), לבדוק אפשרות להעביר את הכסף מקופת האגף לשיקום שליד משרד הביטחון. דבר זה לא נסתייע, מכיוון שהקריטריונים שם הינם מעמדם הסוציו-אוקונומי של ההורים השכולים, ובבדיקה שנערכה התברר כי הם אינם זכאים, מכיוון שמצבם הכלכלי אינו מצריך זאת.
ההורים נאבקו בשם העיקרון
יודגש, כי במהלך החודשים בהם מטופלת סוגיה זו, נאבקו הוריו של הקצין-הטייס, בשם העיקרון. הם דרשו מהפקידים שעסקו בכך לפעול כך שהמדינה תכיר בזאת שמדובר בכספו של בנם, ותשיב את כספו. לכן הם לא הסכימו ל"סידורים" צדדיים (כולל קבלת כסף מהאגף לשיקום), ועמדו על-כך שכספו של בנם יושב להם בדלת הראשית: מקופת המדינה.
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
