בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל חלקית את ערעורה של תמר הנגבי, בת 41, נשואה ואם לשלושה, שהורשעה שבעה מעשי התעללות בתינוקות כאשר עבדה במעון דור של נעמ"ת, והקל בעונשה.
ברוב דעות של השופטים אורי שוהם ויהודית שיצר הומרו שבע העבירות בשתיים, האחת של התעללות והאחרת של התעללות פיסית. במקום שנה מאסר בפועל, שגזר עליה בית משפט השלום ברחובות, גזרו עליה פה אחד השופטים זאב המר, אורי שוהם ויהודית שיצר ששה חודשי עבודות שרות. השופטים החליטו להשאיר בעינם עונשים אחרים שנגזרו על הנגבי - שנה מאסר על תנאי ופיצוי להורי התינוקות בסך 17 אלף שקל.
אסתי המכוערת
הנגבי הועמדה לדין יחד עם מטפלת נוספת, סיגל שרעבי, שעבדה עימה בכיתת תינוקות בני ארבעה חודשים עד שנה ושבעה חודשים. הן הורשעו במעשי התעללות נפשית ופיזית בתינוקות בשנים 2004-2003. בית המשפט קיבל את גרסתן של מטפלות אחרות שהעידו כי השתיים נהגו לצעוק על תינוקות שבכו, ללעוג להם ולכנות אותם בשמות גנאי. בין היתר, הורשעה הנגבי בהתנהגות כזאת כלפי תינוקת בת שנה וחמישה חודשים שזכתה בפיה לכינוי "אסתי המכוערת". במקרה של תינוקת זו נקבע שהנגבי גם נהגה לאחוז בחוזקה בפרק ידה, להרים אותה ולהטיח אותה אל תוך הלול.
בשבעה מהאישומים הורשעה הנגבי בהתעללות נפשית בקטינים. לגבי החזקת היד הורשעה הנגבי גם בהתעללות פיזית.
התעללות ברף הנמוך
בערעור שהגישה לבית המשפט המחוזי, טענה הנגבי כי לא הוכח שהדברים נאמרו לתינוקות עצמם, וכי הדיבורים נאמרו בין שתי המטפלות לבין עצמן. לטענתה, העלילו עליה המטפלות האחרות עלילה. היא גם טענה שמבחינה משפטית לא מדובר בהתעללות.
השופט המר קבע בפסק הדין כי הוא מקבל את קביעות בית משפט השלום לגבי מהימנות העדויות. עם זאת, קבע שלא היה מקום להרשיע את הנגבי בשבע עבירות נפרדות, אלא בעבירה אחת על מכלול התנהגותה ומעשיה. השופט כתב כי יש להקל בעונש לא רק בגלל שינוי זה אלא גם משום ש"מדובר בהרשעה תקדימית על התנהגות בוטה, המתבטאת בעיקר מילולית, ברף הנמוך של מדרג המעשים היכולים להוות התעללות נפשית".
הרוב: גם התעללות פיסית
"צריך להישמר שהרגישות הציבורית כלפי פגיעה בקטינים על-ידי מי שאחראים להם - לא תשבש את שיקול הדעת הראוי של גורמי החקירה, התביעה ובית המשפט", הוסיף.
השופטים שוהם ושיצר סברו ברוב דעות שהיה מקום להרשיע את הנגבי בעבירה אחת בשל מכלול התנהגותה ובעבירה שנייה של התעללות פיסית בשל "הטחת התינוקת בלול". עם זאת, תמכו גם הם בהקלת העונש לחצי שנת עבודות שרות.
על דבריהם בעניין ההתעללות הפיסית הגיב השופט המר וכתב כי "הראיות בעניין ההטחה של התינוקת בלול מצביעות, לכל היותר, על השכבתה של התינוקת בלול על-ידי המערערת 'בצורה אגרסיבית'".
