אחיו של החייל החטוף אלדד רגב, עו"ד אייל רגב, מותח ביקורת קשה על הממשלה שאינה מנהלת "מדיניות חד-משמעית" ואינה דורשת לקיים את ההחלטה 1701 של האו"ם הקוראת לשחרור החיילים החטופים.

הראיון המובא ב"דלתיים פתוחות" עיתון לשכת עורכי הדין בחיפה, נערך 490 ימים לאחר חטיפתם של החיילים, אלדד רגב ואודי גולדווסר.

הטעות הגורלית - הפסקת הכיתור

בראיון, אמר עו"ד אייל רגב, אחיו של אלדד רגב כי "הטעות הגורלית" של ממשלת ישראל היתה הפסקת הכיתור על החיזבאללה. "ישראל לא היתה צריכה להפסיק את הלחץ מול החיזבאללה, את הכיתור עליהם, עד שאודי ואלדד יחזרו או יועברו לצלב האדום".

לדעתו, המדינה הייתה צריכה להמשיך את הלחץ מול החיזבאללה, "לחץ כלכלי, צבאי, מצור ימי, פעילות של חיל האויר, לחץ כלשהו, שהם יבינו שלמדינת ישראל חשוב משני חיילים שנשלחו למילואים ואשר יושבים בשבי בתנאים שבהם מפרים את כל הזכויות האדם שלהם ולא נותנים למשפחות מידע על מצבם. (זו) הטעות הכי גורלית מבחינתנו ולצערנו, בעקבות כך חלף זמן רב מאז החטיפה ואנחנו לא יודעים אפילו מה מצבם של אלדד ואודי".

המדינה לדבריו בחרה בנתיב המו"מ, נתיב "ארוך ומייגע" ואין בו "הוקוס פוקוס", אבל "אפשר וצריך לעשות יותר. המדינה צריכה לגלות גמישות גם בנושא המו"מ ולדעת שהיא תצטרך לערוך ויתורים תמורת החיילים שלנו, תמורת אלדד ואודי".

איפשרו לחיזבאללה לעשות כרצונו

בהתייחסו לחטיפה עצמה אומר רגב כי כל הסיפור החל בזה ש"מדינת ישראל עזבה את לבנון והשאירה לחיזבאללה את השטח שהיה פעם בשליטתנו, את רצועת הביטחון, שיעשו שם מה שהם רוצים וממשיך בזה שהמדינה לא מיגנה מספיק את הקו שבו אלדד נסע. לא מיגנו במצלמות ולא למדו לקח מהחטיפה הקודמת שהייתה די דומה ולאחריה, ולדעתי - לא עשו דבר - לא מבחינה מלחמתית או פיזית וגם לא מבחינה תקשורתית. למעשה לא היתה שום תגובה של ישראל גם אז בחרו בדרך המו"מ שהבשיל לכדי הסכם רק אחרי שלש שנים. הם נהרגו מייד ביום החטיפה אבל הם חזרו הביתה".

ההמשך היה בשגיאותיה של הממשלה לקראת סיום המלחמה, כשלא הציבה מתווה לשחרורם של החטופים. "אני חושב שהחלטה המדינה לסגת מלבנון ולאמץ את החלטת 1701 של האו"ם ללא מתווה של לוח זמנים להעברת אלדד ואודי לצלב האדום או לשחרורם היא החלטה מאוד שגויה שצריכה לעמוד במבחן של דוח וינוגרד".

ועדת וינוגרד אינה עונה

נסיונו של רגב להביא בפני ועדת וינוגרד את עמדתו לא צלח. "אני חושש שהדוח לא ירצה לעסוק בהחלטה זו. פניתי לחברי הוועדה אחרי פרסום הדוח, וביקשתי לבוא ולהופיע בפני הוועדה לספר להם את עמדתי כדי שיוכלו לדון גם בנושא הזה ולהחליט. מבחינתי, זה נושא שראוי לדון בו בועדה, הרי זו החלטה של מדינת ישראל שראוי היה לבחון אותה. לצערי לא נעניתי עד היום".

אך לא רק ועדת וינוגרד אינה עונה, גם ראש הממשלה אהוד אולמרט אינו מהווה מקור עידוד שכן לדברי רגב הם אינם שומעים כמעט דבר ממנו וודאי שאינם פוגשים בו באותה תדירות כמו בתקופה שלאחר אירוע החטיפה. הציבור לעומת זאת תומך בהם. "אנחנו מקבלים אלפי מכתבי תמיכה הביתה, מבתי ספר ומגני ילדים תנועות נוער וגני ילדים. פונים אלינו אנשי שמארגנים חוגי בית ורוצים להקדיש זאת לחטופים. אנשים שמתנדבים לארגן עצרות ואירועים לטובת קידום הענין. זה עוזר לנו קצת, מראה שבאמת אכפת לציבור זה הרי לא נושא פרטי רק שלנו זה ממש ענין של כל המדינה".

להכריח את המדינה

רגב הביע את רצונו שגם לשכת עורכי הדין אליה הוא משתייך תאמץ את החטופים ותצטרף "בקריאה מוסרית וערכית לראש הממשלה הדורשת ממנו לעשות את כל המאמצים ולא לשכוח". צריך לדבריו ש"ראש הממשלה ידע כי עומד מולו גוף שדורש ממנו לעשות הכל. אני חושב שזה יכול לעזור להכריח את מי שמנהל מו"מ להיות יותר יצירתי, יותר מחוייב לנושא הזה. להכריח את המדינה להחזיר את אלדד הביתה".

מלשכת עוה"ד נמסר במסגרת הראיון כי הם מוכנים להרתם לכל פעילות אשר תסייע להשיב את הבנים הביתה. "מבלי לעסוק בעניינים ביטחוניים הלשכה עשתה זאת וגם בעבר וככל שתוכל לסייע תעשה זאת גם בעתיד".