המכתב שהרב עובדיה לא יקרא

בית הדין לענייני עם ומדינה הפועל בחסות הסנהדרין טוען כי מזכירו של הרב עובדיה יוסף מונע ממנו לראות חלופת מכתבים אותם שלח, ובהם דרישה מהרב לתת בפני בית דין תורה דין וחשבון על ישיבת שס בממשלה.

בהחלטת בית הדין נכתב כי העוזר נהג כגיחזי בבית אלישע, ובכך הוא מנתק את הרב משוועת כל בית ישראל הזועקים לשמיים. בבית הדין חברים הרבנים ישראל אריאל ודב מאיר שטיין, וכן פרופ' הלל ויס, המשמש כדובר הסנהדרין. הם אומרים כי כל בית דין תורני, לרבות בית דינו של הרב יוסף עצמו, יכול לשמש לתובעים במה לשטוח את טענותיהם ויהיה מקובל גם על ביה"ד לענייני עם ומדינה.

הדברים נכתבו בהחלטה שנמסרה לח"כ חיים אמסלם שזומן לדיון, אך סירב באומרו כי חברי הכנסת פועלים במסגרת ממלכתית ומוכנים להתדיין בפני בית דין ממלכתי-תורני. בית הדין לענייני עם ומדינה דחה התחמקות זו, כלשונו, בשתי ידיים בהסתמכו למרבה ההפתעה דווקא על פסיקת בג"צ [בג"צ 8638/03 סימה אמיר נגד בית הדין הרבני הגדול בירושלים].

חברי ההרכב אמרו כי רובצת עליו ועל כל חבר כנסת אחריות אישית על כל התוצאות של ועידת אנאפוליס. "כבר ציינו במכתב זימון לדין שלא תוכלו להתגונן בטענה: ידינו לא שפכו את הדם הזה, והנה עוד אתם משתהים והתממש החשש. ברשימת הרוגי הסכם אנאפוליס השבוע נפל חלל - הקדוש עידודי זולדן הי"ד, ושילם בחייו את מחיר ההסכם, וגם דמו הנה נדרש".

עוד הם מוסיפים כי הקמת מדינה ערבית בארץ ישראל המערבית והפיכת ירושלים לבירתה, רשומה מעתה על אחריותו האישית של אמסלם. "מאחר שהנושא הנידון עניינו דיני נפשות של כלל ישראל, לא נותרה בידך הברירה אלא להתפטר מידית מן הקואליציה. במקום לחולל אסון חלילה, תקדש שם שמים ברבים ותביא ישועה לעם ישראל. על כגון זה אומר הפסוק: 'כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת... [ובית אביך תאבדו, ע.י.]".

התביעה נגד שס הוגשה על-ידי הארגון העולמי של נפגעי הטרור הערבי. בהחלטה נכתב עוד: "התובעים המתינו לכבודו עד בוש וביניהם נכי טרור קשים שנפצעו בפיצוצי הזוועה של האוטובוסים וכיו"ב. התובעים טענו, שחברי הכנסת הנתבעים בעצם השתתפותם בממשלה ובקואליציה לקראת ועידת אנאפוליס המתוכננת, מביאים גל חדש של פיגועים. לטענתם, לאחר הרג של 1,600 חללים וששת אלפים פצועים מאז הסכם אוסלו, יבוא גל חמור לאין ערוך של פיגועים. הערכתם נתמכת על יד פרסומים והערכות של ראשי מערכת הביטחון הנערכים לבאות, האומרים דבריהם בפומבי ומזהירים על כך את ראש הממשלה. אי הופעתך לדיון, וחוסר נכונותך לשמוע את זעקת הפצועים, האלמנות והיתומים מאופיינים בפסוק: אוטם אוזנו מזעקת דל גם הוא יקרא ולא יענה".