אירית ויסמן תבעה את אלקטרה מוצרי צריכה ישראל (1951) בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בפתח-תקוה בסכום של 2,500 שקל לאחר שקנתה מהחברה מקרר ומקרן ביתי, שלא עבד כראוי ולדבריה נמכר מתצוגה. המערכת נמסרה לנתבעת לתיקון ונותרה בחזקתה ולדברי התובעת היחס אליה היה מחפיר ומזלזל. התובעת הוסיפה שמאחר שלא הגיעה עם הנתבעת לעמק השווה רכשה מערכת אחרת ועל כן יש להשיב את כספה.
בכתב ההגנה טענה הנתבעת שהמכשיר תקין והודתה שנמכר מתצוגה, בידיעת התובעת, וכמחווה של רצון טוב הסכימה להחליפו לדגם אחר. בדיון בפני השופט גבריאל שטרסמן, הצדדים לא הגיעו לעמק השווה והמשיכו להטיל דופי זה בזה. לבסוף נעתרו להצעת בית המשפט לפסוק פסק דין של פשרה לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט.
בפסק הדין שניתן בהעדר הצדדים, בשבוע שעבר, ציין השופט שפסק דין של פשרה מתאים במיוחד לסכסוך בו נטושה מחלוקת בסיסית בשאלה של עובדה או חוק וסיכויי ההכרעה אינם ברורים.
"המעשה השיפוטי במקרה כזה אינו מבוסס על הכרעה בדבר צדקתו של אחד הצדדים, כי אם על דרך שלישית המוכתבת על-ידי תחושת הצדק של השופט". עוד נאמר שאין חובה לנמק את פסק הדין ודי שבית המשפט יקבע סכום שעל-פי שיקול דעתו זכאי לו אחד הצדדים אם יקבל את התביעה.
"סעיף 79 אינו מונע את בית המשפט מלהחליט, בגדר סמכותו, לקבל את התביעה במלואה או לדחותה במלואה, אם כי יש להניח שנסיבות אלו תהיינה מטבע הדברים נדירות. ראוי לעודד מתדיינים ללכת בדרך הפשרה ומשפסק בית המשפט על דרך זאת, הסיכוי לדיון בערעור קלוש, למדי, שכן ערכאת הערעור לא תתערב בפסיקתו אלא במקרים נדירים ויוצאי דופן".
בסופו של דבר הנתבעת חויבה לשלם לתובעת 1,700 שקל לסילוק מלא וסופי של התביעה ובלי לקבוע את מידת אחריותם המשפטית של בעלי הדין להפרת הסכם המכר ביניהם. "בהתחשב בעובדה שמדובר בפסק דין של פשרה ישא כל צד בהוצאותיו".
כשיחזרו חטופים, נראה אנשים שבורים גופנית ונפשית; סינוואר ימשיך להחזיק חלק מהחטופים ...
