אחת הטעויות השכיחות בבית המשפט לתביעות קטנות מתייחסת להוכחת התביעה. בעלי דין רבים מתעקשים שיש להם עילת תביעה אלא שאינם מוכיחים אותה בחוות דעת מקצועית, עדים ושאר מסמכים. התוצאה: התביעה נדחית לעתים תוך כדי חיוב בהוצאות שעלולות להגיע עד לסך של 1,000 שקל.
יעקב דהן תבע את חברת המעיין בע"מ יבוא ושיווק מערכות טיהור בבית המשפט לתביעות קטנות בקריות בסכום של 10,000 שקל, לאחר שמכשיר מיני בר, לטיהור מים, שקנה מהנתבעת "סבל" לדבריו מנזילה וגרם לו לשלם לעיריית נהריה חשבון מים גבוה ומופרז.
דהן הסתמך על מסמך משרברב שקבע כי חשבון המים גבוה יותר מהנורמלי, "כתוצאה מכך שמכשיר טיהור המים מזרים כל הזמן מים לביוב". אותו שרברב לא הגיע לדיון וקביעתו לא הוגשה במסגרת חוות דעת מקצועית כפי שמתבקש.
הנתבעת דחתה את טענותיו של דהן והשיבה שטכנאי בדק את המכשיר ולא מצא נזילה. "מערכת הפילטרים עובדת בצורה כזו שהפסולת מוזרמת לביוב וזה אחד היתרונות. הלכלוך נעצר ונשטף בלחץ לביוב כשיש לכלוך. זה לא קורה כל הזמן וכשהמיכל מתרוקן והמערכת מתחילה לייצר מים זה נעצר. זו מערכת במעגל סגור והמיכל לא יתמלא".
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, דחה השופט ערן נווה את התביעה ללא חיוב בהוצאות. "טענתו של התובע במישור המקצועי והוא נדרש להוכיח כי אכן היתה נזילה של מים מהמכשיר ולא ממקום אחר. יש להוכיח קיומה של נזילה וכי נזילה זו היא שגרמה לחשבונות המים המנופחים. אסור לשכוח שעל התובע מוטלת חובת הקטנת הנזק, דהיינו אם ראה שחשבונות המים שלו גבוהים בצורה מופרזת, היה עליו לבדוק את העניין ולנסות להקטין את נזקו".
השופט קיבל את עמדתה של הנתבעת, "שנראית בעיני סבירה ובוודאי שלא נסתרה על-ידי התובע הנושא בנטל הראיה. התובע הוא הנושא בנטל הראיה והוא שצריך לשכנע בראיות, כי אכן היתה נזילה. הנזילה היתה מהמתקן והנזילה מהמתקן, בכפוף לחובות הקטנת הנזק, היא שגרמה לחשבון המים המנופח. התובע לא עמד בנטל זה והמסמכים שצרף אינם מספקים ועל כן תביעתו תידחה".
