בתמונה נראית פריז של ימי מלחמת העולם ה-2. צלבי קרס מקשטים את השאנז אליזה. נאצים במגפיים עוצרים יהודים ולוקחים אותם למחנות הריכוז לעיני פריזאים נבעתים. התמונה מוכרת לנו מסדרות טלוויזיה רבות. אבל הפעם הנוסחה הזאת פופולרית יותר מאי פעם ומושכת אליה קהל עצום שבוע אחר שבוע. הבדל נוסף: זוהי סדרה שהפיקה הטלוויזיה הממלכתית של אירן והיא שוברת את שיאי הרייטינג של המדינה שהנשיא שלה הטיל ספק בעצם קיומה של השואה.
העובדה, שהקרנת "פנייה של אפס מעלות" בכלל הותרה בטלוויזיה, מלמדת על הרגישות של אירן הרשמית להאשמות על אנטישמיות עקב הערותיו של מחמוד אחמדיניג'ד על ישראל והשואה. הדברים האלה נאמרו בכתבה ששודרה (יום ו', 30.11.07) ברשת הבי-בי-סי הבריטית, מאת כתב הרדיו הבריטי ברבת עמון ג'ון ליין, על העמדה האירנית כלפי השואה והציונות.
"יש נטייה לדמוניזציה של אירן ולתיאורה כמדינה אנטי-יהודית, והדבר אינו נכון", אמר מפיק הסרט, נאדר טלבזדה, לבי-בי-סי. "הסדרה הפופולרית מטפלת בסוגייה בשל התעמולה נגד אירן. הסדרה הולכת מעבר להכרה בשואה".
הדמות המרכזית בסדרה, היא זו של דיפלומט אירני המספק דרכונים אירניים מזויפים כדי לאפשר ליהודים להימלט מצרפת הכבושה בידי הנאצים, מעין "שינדלר אירני". יש לו אפילו פרשת אהבים עם אשה יהודיה. תסריטאי הסדרה והבימאי שלה חסן פתחי, אומר כי השתמש בסיפור אמיתי ממלחמת העולם השניה כדי להוכיח לעולם, כי הוא מחזיק ברושם מוטעה על אירן. בשנים הנוראות ההן יכלו אנשים רבים לעזור ליהודים אך לא עשו זאת משום שפחדו להיעצר", מסביר פתחי, "אבל אירנים מסוימים שראו שהם יכולים לעזור ליהודים, השליכו את הפחד מאחורי גבם והושיטו יד, בזכות אופיים, התרבות שלהם, אמונתם ומסורתם".
לא שונא יהודים, רק ציונים
אבל העולם גם רואה את הביקורת התקיפה של אירן על ישראל ועל הציונות. למעשה, נראה לפעמים שהרפובליקה האיסלאמית מגדירה עצמה כאופוזיציה לישראל. טיעוניו של פתחי, הנשמעים שוב ושוב באירן, מדברים על כך שניתן להיות אנטי-ציוני מבלי להיות אנטי- יהודי, אומר הכתב ליין.
"הבה נבהיר זאת היטב. אנחנו אוהדים את הקורבנות היהודים החפים מפשע של הנאצים כשם שאנחנו אוהדים את הקורבנות הפלשתינים של הציונות", טוען פתחי. "וזו אינה השקפה של מיעוט. זו עמדתם של רוב האירנים".
כתב הבי-סי-סי אומר, כי הנשיא אחמדינג'אד מתפאר בפגישות עם חברי הקהילה היהודית המתנגדים לקיומה של מדינה יהודית. אבל רוב היהודים האחרים מסתייגים מטענתו, כי אינו אנטישמי. אחמדיניג'ד אינו מטיל עוד ספק בגלוי בקיומה של השואה. במקום זה, הוא קורא ל"מחקר נוסף בנושא". כלפי המערב הוא מציג זאת כקריאה תמימה למען החופש האקדמי. אבל האיתות שהוא מנסה לאותת לכיוונם של ההמונים הערביים והמולסמים, הוא שעדיין השואה מוטלת בספק, ואם לא עצם קיומה אז לפחות ממדיה.
ישראל בעקבות בריה"מ
ומה לגבי קריאתו של אחמדיניג'ד להשמיד את מדינת ישראל ותיאור השואה כמיתוס? טלבזדה מציג זווית ראייה מעניינת. הוא תומך נלהב ברפובליקה האיסלאמית אך גם שהה תקופה בארה"ב. "כלי התקשורת אוהבים לנגן על המיתר הזה", הוא מתלונן. "הם אומרים עלינו: 'הם רוצים למחוק את ישראל מהמפה; 'היטלר-אחמדינג'אד' הוא כמעט נושא אסטרטגי זה שלוש שנים. אתה יודע, ברית המועצות התפרקה פתאום. זו דוגמה טובה מאד לאמריקה מה יקרה לה. האם אמריקה חושבת שתהיה שם לנצח? כבר עכשיו אני יכול לראות את אמריקה מתפרקת למדינות שונות. זה יהיה כנראה גם גורלה של ישראל וזה מה שהנשיא אחמדינג'אד מנסה לשדר", אומר טלבזדה.
הרעיון שארה"ב עומדת להתרסק הוא משאלת לב נפוצה למדי באירן", אומר כתב הבי-בי-סי. אבל יש אירנים שבאמת מאמינים שזו מדינה בעלת היסטוריה של סובלנות דתית. יש בה קהילה יהודית קטנה, וכן נוצרים ומיעוטים אחרים, אף שארגוני זכויות האדם מתחו ביקורת על רדיפת המיעוט הבהאי, מציין הכתב הבריטי. רוב האירנים, גם אלה המשתתפים בהפגנות האנטי-ציוניות החריפות ביותר, נדהמים כאשר מאשימים אותם באנטישמיות, הוא אומר.
הכתב חוזר בסיום כתבתו לסדרת הטלוויזיה החדשה ואומר שהיא הופקה היטב והמוזיקה והסינמטוגרפית שלה היא ברמה הוליוודית. שבוע אחרי שבוע מוציאים האירנים את ממחטותיהם ומוחים דמעה למראה הרומן חסר התוחלת בין הדיפלומט האירני לבין היהודיה הצרפתיה.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
