ממצאי דוח נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים לשנת 2007, מלמדים כי המצב הכלכלי של אנשים עם מוגבלות בישראל הידרדר בשנים האחרונות והוא הקשה ביותר מבין מדינות המערב.
הכנסתם הממוצעת של אנשים עם מוגבלות בישראל מהווה פחות מ-70% מההכנסה הממוצעת של אנשים ללא מוגבלות בשנים 2005-2002. שיעור המועסקים מקרב האוכלוסיה בעלת מוגבלות חמורה, מהווה רק מעט יותר מ-40% לעומת שיעור המועסקים מקרב האוכלוסיה ללא מוגבלות, ושיעור האנשים עם מוגבלות מתונה עומד על פחות מ-80%. מבין האנשים עם מוגבלות חמורה בגיל עבודה כ-70 אלף אינם מועסקים ואינם מקבלים קצבה מהביטוח הלאומי.
עקב ממצאי הדוח, יזמה נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות, סקר מעסיקים. מהסקר עולה כי 85% מהמעסיקים בארץ אינם מעסיקים אנשים עם מוגבלות, וכי 23% מהמעסיקים הישראלים, אינם רוצים להעסיק עובדים עם מוגבלות.
50% לא סיימו תיכון
ממצא קשה נוסף מהדוח הוא הריכוז הגדול של אנשים עם מוגבלות ברמות השכלה נמוכות: 50% מבין האנשים עם מוגבלות חמורה לא סיימו בית ספר תיכון, ו- 33% מבין האנשים עם מוגבלות מתונה. וזאת, לעומת 15% בקרב אנשים בלא מוגבלות.
לדברי נציבת השוויון לאנשים עם מוגבלות, ד"ר דינה פלדמן, "לממצאים חמורים אלה השלכות מרחיקות לכת לא רק על חייו של האדם הפרטי ועל משפחתו אלא על החברה הישראלית כולה. צריך לזכור שמדובר בקבוצה של אנשים המהווה כרבע מאזרחי מדינת ישראל, שהם 1.36 מיליון איש. 40% מהם עם מוגבלות חמורה. רבים מהם נתונים לקיפוח גם בשל מוצאם, מקום מגוריהם, גילם או המגדר אליו משתייכים.
לטענת פלדמן, "מדינת ישראל חייבת לעשות תפנית משמעותית באופן הטיפול בנושא. חייבים להגביר את רמת ההשכלה וההכשרה המקצועית של אנשים עם מוגבלות. יש לעודד מעסיקים לקלוט מועסקים עם מוגבלות וכן לחלץ את המועסקים עם מוגבלות מחישוקי מעגל הקסמים של הקצבאות וההשכלה הנמוכה. מצד שני יש להבטיח רשת ראויה של ביטחון סוציאלי למי שאינם יכולים להשתלב בשוק העבודה עקב המגבלות שהם לוקים בהן, למרות ההתאמות, היכולת והנכונות לעבוד. האתגר הוא גדול מאוד דווקא משום שמדובר בצורך למקד את המאמץ במה שנחשב כפריפריה חברתית וגיאוגרפית".
היום הבינלאומי
הדוח מתפרסם לקראת היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות (יום ב', 3.12.07). הוא מתבסס על נתונים שנאספו בישראל במסגרת הסקר החברתי שביצעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנים 2002-2005 ונתונים מארצות מערביות שנאספו במדינות הקהילה האירופית והארגון לשיתוף כלכלי ופיתוח (OECD).
מהדוח עולה, כי מספר האנשים עם מוגבלות ממשיך לעלות. ב-2005 היו יותר ממיליון ישראלים בוגרים (20+) בעלי מוגבלות. מתוכם, 440 אלף אנשים הם אנשים עם מוגבלות חמורה, שחלק גדול מהם מתקשים לבצע פעולות בסיסיות ביותר, למשל: ללכת מחוץ לבית או לנוע בתוך הבית או אפילו להתרחץ ולהתלבש. מספר האנשים המדווחים על מוגבלות עלה מעבר לגידול שנרשם בכלל האוכלוסיה, מ-23% בשנת 2002 ל-25% ב-2005. גידול זה מקורו בחלקו בגידול של כלל האוכלוסיה הישראלית ובחלקו השני מעלייה איטית אבל מתמשכת בשיעור של מספר האנשים המדווחים על מוגבלות.
ככלל, מספר האנשים בישראל המדווחים על בעיות בריאות כרוניות ועל מוגבלות, כולל מוגבלות חמורה, גבוה יחסית בהשוואה לארצות מערביות אחרות.
במגזר הערבי, שיעור האנשים המדווחים על מוגבלות חמורה כפול מזה שבמגזר היהודי. שיעור האנשים עם מוגבלות (חמורה + מתונה) בקרב האוכלוסיה הערבית עלה ב-4.9%, מ-26.2% ב-2002 ל-31.3% ב-2005. מקור הגידול הוא בעלייה בשיעור האנשים עם מוגבלות חמורה במגזר הערבי מ-13.6% ב-2002 ל-19.5% ב-2005.
המצב הכלכלי הקשה ביותר במערב
עוד מתברר מהדוח, כי מצבם הכלכלי של אנשים עם מוגבלות בישראל הידרדר במהלך השנים האחרונות. שיעור גבוה מהמוגבלים דיווחו שמצבם הכלכלי קשה וגרוע יותר ממצבם כאשר היו ילדים ושחלה הידרדרות במצבם לעומת המצב לפני 5 שנים. יותר מ-30% מקרב האנשים עם מוגבלות חמורה ו- 21% מקרב האנשים עם מוגבלות מתונה, מדווחים על תחושת עוני, שהיא ביטוי למצבם הכלכלי, לעומת פחות מ-10% שחשו כך בקרב האנשים ללא מוגבלות.
מצבם הכלכלי של אנשים עם מוגבלות בישראל הוא הקשה ביותר מכל מדינות העולם המערבי. לאנשים עם מוגבלות בישראל הכנסה נמוכה בהרבה מזו של אנשים בלא מוגבלות. מצב זה לא השתנה באופן משמעותי בשנים האחרונות.
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
