נדחתה בקשת חקשורי להעברת דיון נגד דנציגר

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש, דחתה את בקשת איש העסקים, ניסן חקשורי, לקבוע את מקום הדיון בהמרצת הפתיחה שהוא מבקש להגיש נגד משרד דנציגר-קלגסבלד, למקום אחר מחוץ לתל אביב או ירושלים - עקב מינויו של אחד השותפים במשרד, ד"ר יורם דנציגר, לבית המשפט העליון.

חקשורי טען בבקשתו לבית המשפט העליון, כי מכיוון שדנציגר פעל כל השנים בתל אביב, וכעת הוא ישפוט בירושלים, ראוי שהדיון בעניין יתנהל במחוז אחר. הנשיאה ביניש קבעה בהחלטתה, כי על חקשורי להגיש את תובענתו לבית המשפט המחוזי, ושם תידון בקשתו זו.

בהמרצת הפתיחה של חקשורי התבקש בית המשפט המחוזי לקבוע כי השופט דנציגר, שותפו לשעבר קלגסבלד, ועו"ד אורי רוזן, שאף הוא היה שותף במשרד, וכן חברת יודן השייכת להם, אינם עוד נאמנים על מניותיו בחברת פרמייר קלאב (50%) ובחברת בטסמן (50%).

חקשורי אומד את שווי המניות בסכום של יותר מ-100 מיליון דולר. המרצת הפתיחה נוגעת לתביעה שהגיש נגד משה בובליל, שותפו לשעבר. לטענת חקשורי, נישל אותו בובליל מרכושו בעזרתם של דנציגר וקלגסבלד.

פרקליטו של בובליל, עו"ד אלכס הרטמן, הודיע לבית המשפט העליון כי הוא מתנגד להעברת מקום הדיון מתל אביב. לטענתו, הבקשה היא ניסיון פסול "להפעיל לחצים ולהלך אימים". מסיבה זו, גם שרבב חקשורי את שמו של ד"ר דנציגר כמשיב לתביעתו, למרות שהוא אינו הנאמן, רק כדי לנצל את העובדה שדנציגר התמנה לבית המשפט העליון.

עו"ד הרטמן טען, כי במסגרת מהלכיו למנוע דיון ענייני בבקשותיו הבלתי ראויות, הפנה חקשורי אצבע מאשימה כלפי סוללה של אישים, ובהם: הנשיא (בדימ.) אהרן ברק, השופט יהודה זפט, נגד ארבע שופטות, נגד הבנקים ורואי החשבון שעסקו בעניינים אלה, ועתה נגד שופט בית המשפט העליון, דנציגר, ונגד שותפו לשעבר, עו"ד קלגסבלד.

פרקליטו של בובליל מדגיש, כי לא ניתן לנהל הליך בעניין נאמנות שנועדה, בין היתר, להבטיח זכויות של בובליל, בלא שאחד הנתבעים בהליך הוא בובליל. עו"ד הרטמן ציין בתשובתו, כי חקשורי מנסה להרתיע שופטים, כדי להשפיע שלא כדין על החלטות שיפוטיות.

בתשובתו לבית המשפט, פירט בא-כוחו של בובליל את מסכת פניותיו של חקשורי לבתי המשפט. אחת מהן, אותה ציינה השופטת אחיטוב, כשכתבה בהחלטתה בהתייחסה לאי-כיבודו של "הסכם הרב", מצד חקשורי: "קשה להשתחרר מהרושם, לו היו שותפות אף חברותי כב' השופטת ה. גרסטל בפסק דינה (עמ' 39) וכב' השופטת ד. קרת, בפש"ר 2243/03 (בעמ' 8), שבטרם יבשה הדיו מ"הסכם הרב" ביקש המבקש לשים לאל, את ישומו, ביצועו ותוצאותיו. נראה שתובענה זו בפני, אף היא הוגשה במסגרת אותם ניסיונות לסכול תוצאותיו של הסכם הפשרה הנ"ל. אין לי אלא להביא תקווה, שהצדדים יישבו את יתר הסכסוכים ביניהם, בדרכי שלום וכפי שציין כב' הרב: "יהיה לב נקי ואהבה ואחווה אחד ידאג לנקיון כפיו של השני. כל אחד ידאג לשם הטוב של חברו...".

כאמור, בית המשפט העליון דחה את בקשת חקשורי.