|
אוהב או לא אוהב? [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
כל אחד שמצא את עצמו עומד באמצע הרחוב כשכלבלב מרחרח בטירוף את רגליו ומכשכש בזנבו באהבה מבין בוודאי כיצד חוש הריח, שלא כולו גלוי לבני אדם, חיוני לכלבים כדי להעריך את חבריהם ההולכים על שתיים. כעת, מחקר חדש מאוניברסיטת 'Northwestern' מראה כי בני אדם גם הם מלקטים ניחוחות מזעריים המשפיעים על מידת חיבתם לאדם אחר.
בני אדם בוחנים אנשים בכל יום ומגבשים דעה לגבי מי שהם מחבבים ומי שלא, הסבירו החוקרים. ההשערה היא כי שיקול הדעת שלנו מבוסס אומנם רק על פיסות מידע מודעות שונות, אך חוש הריח שלנו מספק גם מידע תפיסתי תת הכרתי המשפיע על ההתנהגות שלנו.
המחקר פורסם בגיליון דצמבר של העיתון "Psychological Science".
כדי לבדוק האם ריחות תת הכרתיים משנים את התפיסה החברתית, המשתתפים נתבקשו להריח בקבוקים עם שלושה ריחות שונים: לימון ('טוב'), זיעה ('רע') ואוורירי ('נייטרלי'). הריחות נעו מרמות שניתן להריח בבירור ומתוך הכרה ועד לאלו שבקושי ניתן היה להרגיש בהן.
רוב המשתתפים לא היו מודעים לריחות שבקושי ניתן היה להרגיש בהם. לאחר שהריחו את כל אחד מהבקבוקים, הראו להם החוקרים פנים עם הבעה נייטרלית וביקשו מהם לאמוד אותם על-ידי שימוש באחד משישה דירוגים - מחביב ביותר ועד מאוד לא חביב.
אנשים שהיו מעט טובים יותר מהממוצע בזיהוי נוכחות ריח מינימלי, לא היו משוחדים מריחות תת הכרתיים.
ריחות תת הכרתיים - המשפיעים ביותר
המחקר הראה כי אנשים שהיו מודעים לריחות שכמעט לא ניתן היה להבחין בהם הצליחו להתעלם ממידע חושי זה כשבחנו את הפנים שהראו להם. רק כאשר הריח "התגנב" מבלי שניתן היה להרגיש בו השיפוט לגבי מידת החביבות של הפנים היתה משוחדת.
המסקנות תומכות במחקרים שנעשו לאחרונה והשתמשו בתמריץ ויזואלי שהראה כי ניתן להפעיל מנגנונים במוח האחראים על עיבוד תת הכרתי למרות שאנשים אינם מודעים לכך.
כאשר הקליטה התחושתית אינה מספיקה כדי לעורר חוויה מודעת של חוש הריח, עיבוד תת הכרתי הוא השולט בתהליך ומשפיע על התפיסה. אך כשהמודעות לריח עולה, המוח פועל לכאורה נגד חוש הריח הלא מודע.
חוש הריח - לא מוערך כראוי
הרגישות החדה של חוש הריח בבני אדם אינה מוערכת כראוי, לדברי החוקרים. באופן כללי, אנשים נוטים לזלזל בחוש הריח ולשלול את ההנחה כי ריח משחק תפקיד בחיי היום יום שלנו. המחקר הנוכחי מספק ראיות ישירות לכך שההתנהגות החברתית של בני האדם מושפעת מכמויות זעירות של ריחות, בריכוזים נמוכים מדי בכדי להתפס בצורה הכרתית, מה שמצביע על כך שחוש הריח של בני האדם הרבה יותר חריף ממה שסברו עד כה.
המחקר מתווסף לממצאים המצטברים של מחקרים שונים המראים כי מידע חושי תת הכרתי - בין אם מריח, ראייה או שמיעה - משפיע על התפיסה. כיום אפשר להבין יותר כיצד התפיסה והזכרון מתפקדים על-ידי התייחסות גם לסוגים שונים של השפעות המתרחשות ללא הכרה.