הסטיקר הקדוש החזיר את הרכב הגנוב

ארגון "אוצרות" הפועל מבני ברק, מוציא לאור את אחד העלונים הפופולריים בקרב ילדי הציבור החרדי. בגיליונו האחרון של עלון "מטעמים לשולחן שבת" [פרשת ויחי], מוסבר לילדים כיצד עשיית מצווה במקום אחד עשויה לתת את ברכתה במקום אחר.

כל הקדמה המיותרת, ולהלן הסיפור, כפי שמופיע בעלון (לא נגענו):

אנשי החוק הניצבים ב"מחסום ארז", הסמוך לגבול רצועת עזה, יודעים שכאשר מתקרבת למחסום מכונית הנהוגה בידי ערבי, יש לעוצרה, לבדוק את מסמכיה, ולוודא שלא מדובר ברכב שנגנב זה עתה מיהודי תושב הארץ... הבדיקה העיקרית מתבצעת על-סמך אמינותם של מסמכי הרכב. החיילים משקיעים מאמצים כדי לוודא שהמסמכים אינם מזויפים.

במקרה שלפנינו התקרבה למחסום ארז מכונית חדשה, נוצצת, שהייתה נהוגה בידי ערבי. החיילים נכנסו לכוננות, עצרו את הרכב, ודרשו מהנהג הערבי להציג מסמכים.

הלה ציית לדרישה, הוציא את המסמכים, ועל-פי כל הבדיקות נראה היה שהמסמכים אמינים והמכונית היא אכן בבעלותו של הערבי. החיילים כבר התכוננו לאפשר לערבי להיכנס לתוך רצועת עזה, אלא שאז קרה דבר שהביא לתפנית.

מפקד המחסום, שניצב מאחורי הרכב ובדק את שלדתו, התקרב אל הנהג הערבי בפנים מאיימות ואמר לו: "תגיד לי, הרכב הזה הוא שלך?". הערבי, כאינו מבין, הצביע על המסמכים... "הנה, תסתכל מה כתוב כאן", הגיב.

והמפקד אינו מרפה: 'אם לא תודה ברגע זה שהרכב גנוב, אני אוכיח לך זאת שחור על-גבי לבן, ואז העונש שלך יהיה הרבה יותר גדול. מאיפה גנבת את המכונית הזאת?'. בטחונו העצמי של הערבי התמסמס קמעה, ולא עברו עוד דקה-שתיים והוא הודה שגנב את המכונית מהיישוב "מעלה אדומים".

ניגשו החיילים אל מפקדם ושאלו אותו: "הנביא אתה או בן נביא? מהיכן ידעת שהוא גנב את הרכב? הרי המסמכים שידרו אמינות מלאה ואי אפשר היה לראות בהם כל רמז לזיוף!".

במקום להשיב, קרא הקצין לחייליו וביקש מהם ללכת אל מאחורי הרכב ולהביט ב"סטיקר" המודבק על ה"פגוש" הגדול והיוקרתי של הרכב החדש.

החיילים ראו, ופרצו בצחוק. גם הם הבינו עתה מהיכן תפס מפקדם שהרכב היה גנוב. מה היה כתוב על הסטיקר? רק 3 מילים:

"אין עוד מלבדו"...

לא צריך להיות מפקד צבאי במחסום ארז כדי לדעת שערבי לא ידביק על מכוניתו "סטיקר" מעין זה... המסקנה היא, כי לאחר שגנב את המכונית הוא פשוט שכח להוריד את הסטיקר.

בכך לא תם הסיפור. אולי אפילו לא התחיל. משהתקשרו החיילים לבעל הרכב והורו לו לבוא לקחתו, וסיפרו לו כיצד גיל שהרכב גנוב, התרגש האיש עד דמעות, ואמר: "עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלקים".

עד מהרה התברר ש"האחראים" לגילויו של הרכב הם פעילי אחת הישיבות המפורסמות, המקיימים פעילות תורנית ענפה ביישוב מעלה אדומים שליד ירושלים. פעילי אלה זכו להחזיר בתשובה רבים מתושבי המקום, תוך שהם מוכיחים לכולם, בדרכי נועם, את מתיקות התורה. משהגיעו לבעל הרכב הזה, סרב האיש לשמוע את דבריהם ולא חצי מילה בענייני תשובה.

שעות מספר לפני כן רכש מכונית יוקרתית, חדשה, ולבו היה נתון כל-כולו בצבעה המטאלי, במושבים המרופדים ובאיבזור המשוכלל שלה. מה לו ולתשובה?...

פעילי הישיבה יודעים זה מכבר שאי אפשר להכריח אף יהודי לחזור בתשובה. אולם לפני שנפרדו מהאיש, שאלו אותו אם מסכים הוא שידביקו על פגוש מכוניתו, שנרכשה זה עתה, את הסטיקר עם המילים "אין עוד מלבדו". האיש הרהר רגע, ולמרבה הפלא השיב בחיוב. הסטיקר הודבק על הפגוש, ומחצית השעה לאחר מכן, כשהחנה הנהג את מכוניתו ליד ביתו, היא נגנבה...

הנהג הגיע מזועזע לחלוטין להיכל הישיבה, ניגש אל הגר"י סופר ואמר בחצי התרסה: "נו, אתם רואים? ביקשתם להדביק את הסטיקר ואני הסכמתי, ועכשיו הרכב נגנב. זו תורה וזה שכרה?!". ראש הישיבה שמע את הדברים ואמר לבעל הרכב שדבריו אינם צודקים, ובוודאי מי שתלה על רכבו סטיקר "אין עוד מלבדו" לא יינזק בשל כך. "מה שברור, שהדבר היחיד שביכולתי לעשות כעת הוא לאסוף כמה בחורים ולומר פרקי תהלים כדי שהרכב יימצא במהרה".

לא עברו שעה-שעתיים, והנהג מקבל את הטלפון ממחסום ארז, ומתבשר שרכבו אותר רק בגלל הסטיקר שהיה תלוי לו על הפגוש מאחור...

וכיצד הגיב עתה הנהג המאושר? - עכשיו נוכחתי לדעת ש"אין עוד מלבדו", ואי אפשר לסמוך על אף אחד אחר אלא על השם יתברך, הכל-יכול.

התקיימו בו, בנהג זה, דבריו של רבנו בחיי, ש"כל המשתדל במצוות לעשותם, יהיה לו שכר גדול מכך, ופעולתו הטובה תביא פריה ממרחק". הסכמתו להדבקת הסטיקר ופרקי התהלים שנאמרו בישיבה, הביאו את המכונית ממרחק.