בהמשך לביקורת שהחלה להתבצע על-ידי בנק ישראל בשנת 2006 בבנק הבינלאומי הראשון ובחברת-הבת, בנק פועלי אגודת ישראל -בנושא איסור הלבנת הון, החליט הבנק להטיל על שני הגופים קנס של 5.5 מיליון שקל. הפרשה, הבדיקה וההמלצות הצפויות
נחשפו ב-Nfc בנובמבר 2006.
הבינלאומי ישלם 3.5 מיליון שקל, ובנק פועלי אגודת ישראל ייפרד מ-2 מיליון שקל. זאת לאחר שנמצא על-ידי הוועדה שפעלה בבנק ישראל לבדיקה כי הבנקים הפרו הוראות מסוימות המוטלות על הבנקים מכוח צו איסור הלבנת הון - לחובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור, משנת 2001. כמו-כן עברו הבנקים על של תקנות איסור הלבנת הון בדבר דרכים ומועדים להעברת דיווח, אשר בעיקרן נוגעות לכשלים מסוימים בדרך יישום חלק מהחובות על-פי הצווים, והדרכה ובקרה שלהם.
יש כיסוי למימון הקנס
הנהלת הבינלאומי מסרה היום (ג', 8.1.08) כי קיימת אצלו "הפרשה מספקת בגין סכומי העיצום הכספי". הבנק הוסיף, כי כפי שצוין בתשקיף הבנק הבינלאומי ממאי בשנה שעברה, "כבר עם קבלת טיוטת דוח הביקורת של הבנק הבינלאומי, בספטמבר 2006, למדו הבנקים את ממצאיו ונערכו באופן מיידי לתיקון הכשלים בשני הבנקים. זאת - תוך שהם נוקטים בפעולות אפקטיביות לתיקון הליקויים ולמניעת הישנותם. דבר זה צויין גם בהחלטות הוועדה ביחס לכל בנק".
בחשיפת הפרשה, כתב Nfc כי הבינלאומי הראשון חשוד בחריגות חמורות מהחוק לאיסור הלבנת הון. בבנק ישראל בוצעה בדיקה ובמהלכה התגלו החריגות. טיוטת דוח כבר הוגשה להנהלת הבנק הבינלאומי, על-ידי אגף הפיקוח בבנק ישראל, לאחר שהבדיקה נמשכה חודשים רבים. במהלכה התגלה, כי הבנק חרג מהוראות החוק, לא הפנים את הנחיות בנק ישראל, הותיר פרצות ובכך איפשר פעולות בנקאיות המעלות חשד לחריגות מהחוק.
דרישה מיידית לתיקון הליקויים
מדובר בפעילות פיננסית אסורה בהיקף של עשרות מיליוני שקל. בשלב ההוא, נכתב בחשיפה, טרם התקבלה החלטה האם יש מקום להעביר לחקירת משטרה נושאים מסויימים שהתגלו. על טיוטת הדוח היה חתום יורם ירוחמי, מבכירי האגף העוסק באכיפת חוק איסור הלבנת הון. הנהלת הבנק נדרשה לתת תגובות תוך זמן קצר. במקביל היא נדרשה לתקן לאלתר את הליקויים ולדווח על ביצוע. בנק ישראל נמנע אז ממתן תגובה לעניין בדיקת הבינלאומי, וכך נהג גם הבנק עצמו.
לבנקים עומדת זכות ערעור לבית משפט השלום, תוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה. בנק ישראל מסר היום, כי ההפרות והליקויים העיקריים שהתגלו בביקורות נבעו מהיערכות לקויה למילוי הוראות צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), וכן היערכותם הלקויה של הבנקים בשני סוגי הפרות: בכך שלא ביצעו רישום של פרטי הזיהוי של הנהנים בחשבונות ובעלי השליטה בתאגידים, ואי דיווח או דיווח באיחור על פעילות בלתי רגילה של לקוחות הבנק לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.
עם זאת, מוסיף הבנק, התחשבה הוועדה לקולא בעובדה שהבנקים פעלו במהירות לתיקון הליקויים שנתגלו - תוך הסקת מסקנות אישיות נגד מנהלים שכשלו בתפקידם או לא מילאו אחר הנחיות קצין הציות האחראי לאיסור הלבנת הון.
מיקור-חוץ אינו פוטר מאחריות
הבנק המרכזי סיכם, כי "הוא מוצא לנכון להדגיש בפני כלל המערכת הבנקאית את החשיבות שהוא מייחסת לנושאים:
- שיפור מערך ניהול סיכון הלבנת הון ומימון טרור, זאת על-רקע האתגרים שניצבים בפני המערכת הפיננסית בתחום זה. לרבות, יישום גישה מבוססת סיכון, בהקצאת משאבים בתשתיות המחשוב ובהקניית הידע למנהלים ולעובדים;
- קיומה של תרבות ציות למילוי אחר הוראות, נהלים והנחיות קצין הציות (האחראי לאיסור הלבנת הון);
- העברת פונקציות תפעול למיקור-חוץ אינה פוטרת את התאגיד הבנקאי מהחובה לשמר פונקציות פיקוח נאותות, ואינה פוטרת את הנהלת התאגיד הבנקאי מאחריות להבנת הסיכונים של התאגיד ולניהולם.
ועדת העיצומים לתאגידים בנקאיים היא ועדה שהוקמה מכוח החוק, ושבסמכותה, כחלק מאמצעי האכיפה בכל הנוגע לאיסור הלבנת הון, להטיל עיצומים כספיים על תאגידים בנקאיים (עד לגובה של כ-2 מיליו שקל להפרה), בגין הפרות של החוק, צווים ותקנות שהוצאו מכוחו. הוועדה היא בראשות המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, ובהשתתפות ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, עו"ד יהודה שפר.
