משהו הרגיש לנו שונה כשנכנסנו לטרבין בהרצליה. זה לא רק המקום, שמעוצב בסגנון ים תיכוני ונותן הרגשה של חוף ים למרות שהוא לא ממוקם כלל על החוף. זה לא רק המקום, שבעבר הלא רחוק היה מזוהה עם עשרות הנרגילות שהיו מוצבות בו ועם חוויית עישון לאנשים שהיו באים כדי להירגע תוך כדי שאיפות, והיום נקי מהעשן הכי קטן של סיגריות ומקטרות. לא, זה לא רק המקום, אלה בעיקר האנשים שבאים למקום.
כי בטרבין בהרצליה ראינו המון חובשי כיפות סרוגות. עכשיו, תשאלו מה כל כך מיוחד בזה ולמה זה כל כך ראוי לציון? התשובה לכך פשוטה: מקומות הבילוי הרגילים שבני תשחורת ממוצעים יוצאים אליהם לא מקפידים על כשרות, פתוחים גם בערב שישי ובמהלך השבת ודי זונחים אוכלוסיה צעירה שכן רוצה לבלות, אבל אין לה כל כך איפה. אם לקרוא לילד בשמו, מוטב שנעשה זאת: מקום צעיר שעושה שמח, מארגן ערבי קריוקי עם אוכל לרוב, נטול עישון - וכשר, חברים, כשר. למה לעזאזל לא חשבו על זה קודם? הרי הפוטנציאל העסקי כל כך גדול, אבל רק אצלנו המקומות הכי איניים הם אלה שלא מקפידים. אז בטרבין הראו לנו שאפשר גם אחרת.
ממטבחו של השף אלעד אהרוני (לא ידוע אם יש קשר לאהרוני הגדול) יוצאים מטעמים, שיחד עם אלכוהול טוב וזיופי הקריוקי של הקהל הנחמד יוצרים פשוט סבבה של אווירה. שותפי ואני פתחנו את הערב עם בקבוקון יין קברנה אדום ומידורי סאוור (36 שקל לכוס), וכך יכולנו להתחיל ערב לבבי במיוחד. התענגנו על סלסלת המטוגנים (56 שקל), מנה ענקית שכוללת סיגרים, פסטלים, טבעות בצל ונקניקיות, שבהחלט מספיקה לשניים או שלושה חבר'ה שבאו לחגוג. הזמנתי גם את המנה המפתיעה ביותר שהזמנתי, אולי, בשנה האחרונה - מרק בצל עם מלאווח אפוי (38 שקל). ואם אתם לא מבינים למה אני מתכוון, זה רק משום שבאמת קשה להבין לפני שרואים. אבל הטעם - דליקטס. המשכנו לעיקריות - סעידה טרבין (46 שקל), קרי מאפה בצק עלים עם בשר ורוטב עגבניות בליווי סלט וצ'יפס, וחזה עוף ירושלמי (52 שקל) - רצועות חזה עוף עם תבלינים על חומוס, שמוגשות עם פיתות חמות. שילוב מנצח.
הקינוחים היו מפתיעים, משום שאתה לא מצפה ליותר מדי מקינוח כשר. ועדיין, אם לא היינו יודעים, לא היינו מרגישים בהבדל. הזמנו וופל בלגי (42 שקל) - מנה עצומה של שלושה כדורי גלידה עם קצפת ואננס, וגליליות (34 שקל) במילוי גלידת וניל וקצפת, אף היא מנה מכובדת במיוחד.
חוץ מכל אלה, בטרבין אפשר לשבת על הבר, להביא קבוצות של עשרה ואפילו עשרים איש (והיו לא מעט שאכן הגיעו בקבוצות), להזמין סלט, אולי פסטה או מאכלי ים למיניהם, העיקר שיהיה גוד טיים, וגוד טיים כשר.
איני בעד, אבל יודע שזה יגיע, ורק באשמת בנימין נתניהו ואיתמר בן-גביר
