בשנת 2007 השיגה הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי התחייבויות מצד חברות זרות לרכש גומלין בישראל בהיקף 225 מיליון דולר. נציין כי זהו היקף ממוצע ואף נמוך יחסית לשנות שיא, שבהן מבוצעות עסקות לרכש נשק כגון מטוסים וטילים - המעלות את היקף רכש הגומלין.
מתוך רכש הגומלין היו 144 מיליון דולר בתמורה לעסקות בתחום הביטחוני ו-81 דולר על עסקות בתחום האזרחי. לדברי מנהלת הרשפ"ת, בינה בר-און, מספר החברות להן נרשמה התחייבות בשנת 2007 עומד על 99 - שמתוכן 13 חברות חדשות.
עתה יש בידי הרשפ"ת התחייבויות לשיתוף פעולה תעשייתי מצד 271 חברות, ובהיקף של 1.08 מיליארד דולר. היקף ההתחייבויות בשנת 2007 קטן לעומת שנת 2006 בכ-85%. ירידה זאת נובעת בעיקר מהתחייבויות חריגות וחד-פעמיות שנצברו בשנת 2006 של חברת אינטל, ב-810 מיליון דולר, ושל מספנת HDW, ב-340 מיליון דולר.
במהלך השנה שעברה, חתמה הרשפ"ת על הסכמי שיתוף פעולה ארוכי טווח (הסכמי מסגרת) עם 14 חברות זרות. בין ההסכמים ניתן למנות את ABB השווייצרית העוסקת בייצור ציוד להולכת חשמל, את קבוצת DRS העוסקת בתחום האלקטרוניקה והאוויוניקה, ואת היוליט-פקארד ו-IBM.
בשנת 2007 סייעה הרשפ"ת ל-6 תעשיות ביטחוניות ישראליות לקזז התחייבויות לרכש גומלין במדינות אחרות, בהיקף של כ-23.5 מיליון דולר. בשנה החולפת נכנסו לתוקף תקנות חובת המכרזים (שיתוף פעולה תעשייתי), שהביאו לכמה שינויים מהותיים במעגל רכש הגומלין.
בין השאר התייחסו התקנות להרחבת מעגל הגופים החייבים בשיתוף פעולה תעשייתי, לשינוי הסף הקיים להטלת מחוייבות לשיתוף פעולה תעשייתי מחצי מיליון דולר ל-5 מיליון דולר, ליצירת הפרדה בין אחוז רכש הגומלין הנדרש בייבוא אזרחי ובייבוא ביטחוני, למתן עדיפות נושאית בהתאם למדיניות הממשלה - וכן להגברת אמצעי האכיפה. מטרת התקנות, לדברי בר-און, היא "לייעל את מנגנון רכש הגומלין - ולהתאימו לנעשה בעולם".
