|
|
[צילום: מסעדת מקיאטו בנתניה]
|
|
|
|
|
אולי עשרה ימים של חורף אמיתי יש בממוצע בעונה ישראלית. במשך שבועיים הזהירו אותנו מפני הסערה המתקרבת ואנחנו, ממאנים להאמין לאנשים שאומרים "שמש שקרנית", החלטנו שדווקא היום יהיה זה המועד המתאים לנסיעה צפונה. יצאנו, בן זוגי ואני, מצוידים בגעטקס וערדליים, כפפות, כובע צמר ומעיל. התחלנו לנסוע באווירה אופטימית.
בתחילה, הכל הלך כשורה, כשרק ממטרים פזורים של גשם קל ליטפו את השמשה הקדמית. ככל שהתקדמנו, הגשם התעבה ונסענו במבול של ממש. המים הצטברו על הכביש ונחשולים שטפו אותנו עם כל מכונית חולפת. אזהרת צונאמי פורסמה. באזור מחלף נתניה, החלטנו לפרוש מהמרוץ ולוותר על כל רעיון הנסיעה צפונה, לפחות עד אוגוסט. פנינו ימינה למתחם האוכל שבתחנת הדלק סונול ונכנסנו לבית הקפה "מקיאטו" (כתם, באיטלקית).
המקום, הפועל מזה כשמונה חודשים, מציע מבחר מנות של תפריט חלבי וכשר. למרות שהיה זה בוקרו של יום חול, לא מעט שולחנות כבר היו תפוסים. בחלקם אנשי עסקים חמושים בלפטופ המנהלים שיחות שקטות, זוג חברות שנפגשו לארוחת בוקר וסתם עוברים ושבים שעצרו לאתנחתה מפני הסופה.
בית הקפה מעוצב בטוב טעם, בסגנון תעשייתי מודרני, בגווני אפור וחום. מהתקרה משתלשלים גופי תאורה עגולים ולוחות שח מט משובצים, שהשתדלתי מאד שלא יפלו על ראשי. מערכת הסאונד הפיקה אחלה מוזיקה ואנחנו התקלפנו מהשכבות והצצנו בתפריט. בית הקפה מציע מגוון כריכים, טוסטים, רולים ממולאים, מנות מהמטבח האיטלקי, ארוחות בוקר, ארוחות ילדים וקינוחים.
אין דבר מפנק יותר מלפתוח את היום בארוחה טובה. שמונה סוגים של ארוחות בוקר היוו מקור ללבטים עמוקים. ההתלבטות אם ללכת על משהו בריא כמו בוקר בריאות או על שחיתות לשמה כמו פנקייקס או פרנץ' טוסט, הותירה אותנו בעיקר רעבים. בסופו של דבר בחרנו בארוחת בוקר זוגית (75 שקל). לא תמיד חייבים להתחכם. אגב, אם הבוקר שלכם מתחיל בצהריים, תשמחו לדעת שארוחות הבוקר מוגשות לאורך כל היום. כן, למען הסר ספק, גם בערב.
הזוגית מוגשת בצורה אסתטית בכלים נאים וכוללת את השילוב המוכר של ביצים, לחמים, סלט ירקות, שתייה קרה וחמה ותוספות. צלחת תלתנית של סלט טונה, גבינות וסלט אבוקדו התווספה לחגיגה, כמו גם טחינה ירוקה, קונפיטורה מתוקה ודבש. כל המרכיבים היו טריים ומתובלים במידה, ולמרות שמדובר בארוחת בוקר זוגית, לא חסכו והגישו לנו שתי מנות של לחמים. לארוחה נוסף גם בונוס קטן ומקסים בדמות מיני מוזלי, יוגורט עם פירות טריים וגרנולה, המוגש בכוסית יין. מרענן למצוא מקום שהולך את המייל הנוסף לטובת הלקוחות ומוסיף מעבר למקובל במקומות אחרים.
האווירה במקום רגועה ונעימה. למרות שלא היו הרבה מלצריות, הן הצליחו לתת שירות יעיל ואפילו עשו זאת בחן. לא ניתן להתעלם מהתרומה של נועה, מנהלת המסעדה, לאנרגיות החיוביות במקיאטו. זו, שהגיעה בכלל מתחום הפרסום ובחרה להגשים חלום ולעבוד במה שהיא באמת אוהבת, אירחה אותנו ממש כאילו ישבנו בסלון ביתה.
מקיאטו הוא כל מה שלא הייתם מצפים למצוא במתחם של תחנת דלק, במובן החיובי ביותר של המילה. מקום שמכבד את עצמו ואת לקוחותיו, שנעים לשבת בו וטעים להתפנק בו. אם בכל זאת תתגעגעו ממש לארוחה בשרית, ישנן אלטרנטיבות במתחם בדמות מסעדת בשרים וחומוסיה. ההיכרות שלי עם נתניה מסתכמת בערך ב"איקאה" ובעוד איזה אולם שמחות השוכן לחוף הים. בגלל החורף או בעצם בזכותו, הוספתי לי נ.צ. ברשימת היעדים. עכשיו נותר רק לחכות לתחילת עונת ההופעות בקיסריה כדי שתהיה לנו סיבה טובה לנסוע בכיוון ולבוא לבקר.
