בפסק דין תקדימי קבע בית משפט מצרי (שבת, 9.2.08) כי המדינה חייבת להכיר בזכותם של נוצרים שהתאסלמו לחזור בהם ולהתנצר מחדש. עד כה דגלו בתי המשפט במצרים בדין האיסלאמי האוסר על מוסלמי להמיר את דתו ואין זה משנה מה הייתה דתו המקורית.
המשפט במצרים הוא חילוני בעיקרו ובנוי על-פי הדגם של מערכת המשפט הצרפתית, אבל דיני המעמד האישי ובכללם המרת הדת, נישואין וגירושין, כפופים לחוקי הדת של העדה הרלוונטית. מצרים היא בעיקרה מוסלמית אבל יש בה עדה נוצרית קופטית גדולה למדי.
בפסק דין שנתן כעת בית המשפט המנהלי העליון נקבע כי 12 מצרים שהמירו את דתם לאיסלאם ולאחר מכן התנצרו מחדש היו רשאים לחזור לאמונתם המקורית ולרשום זאת בתעודת הזהות שלהם. השלטונות הרשו להם לשנות את סעיף הדת בתעודת הזהות רק כאשר התאסלמו, אך סירבו לעשות זאת כאשר שינו את דעתם וביקשו לרשום בתעודת הזהות את דתם הקודמת.
פסק הדין פותח פתח של תקווה למאות קופטים שהתאסלמו ולאחר מכן לא יכלו לחזור בהם. כך אמר ממדוח נחלה, עורך דין מצרי המתמחה בזכויות האדם. מחלה אמר כי יש עוד כ-450 מקרים דומים בתהליכי עתירה וכי מספר המבקשים לחזור מהאיסלאם לנצרות נאמד באלפים.
פסק הדין שאי אפשר לערער עליו הפך פסק דין של ערכאה נמוכה יותר מאפריל 2007, שעל פיו אין חובה על המדינה להכיר בהחלטת מתאסלם לחזור לדתו המקורית משום שהדבר מפר את האיסור של האיסלאם על חוסר נאמנות. פסק הדין של בית המשפט העליון מחייב את משרד הפנים להנפיק לתובעים תעודות לידה ומסמכי זהות המאשרים שהם נוצרים. עם זאת, יישאר רישום על התעודות כי בעליהן היו בעבר מוסלמים. גמאל עיד, פעיל למען זכויות האדם במצרים, אמר כי סייג זה מהווה הזמנה לאפליה מצד שוטרים או פקידים בעלי דעות מוסלמיות קנאיות.
אי נאמנות טעונה עונש מוות
הקוראן אינו מתאר בפירוש מהו העונש על אי נאמנות אך רואה בעבירה זו אחד החטאים החמורים. ואולם המסורות המיוחסות למוחמד ולעמיתיו קובעות כי על כמה סוגים של עבירת אי נאמנות יש לגזור עונש מוות.
פסק הדין החדש בא שבועיים בלבד לאחר שבית משפט העניק בפעם הראשונה לבני הדת הבהאית במצרים את הזכות לקבל תעודות זהות מצריות, בתנאי שימחקו את סעיף הדת מהן, מכיוון שהדת הבהאית אינה מוכרת רשמית במדינה. אבל אותו בית משפט דחה תביעה של אדם שביקש לשנות את שמו ודתו בתעודת הזהות עקב התנצרותו. בית המשפט קבע כי משרד הפנים לא הוציא כל החלטה מנהלית הדוחה את בקשתו של האיש, מוחמד חיג'זי, אך ציין כי "לא ראוי" למוסלמי להמיר את דתו.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
