משרד האוצר מסרב לכלול בתקנות הביטוח הלאומי כ-4,000 ילדים נכים. זאת, בניגוד להמלצותיה של ועדה ממשלתית. כך עולה מתשובתו של שר האוצר רוני בר און, ליו"ר סיעת האיחוד הלאומי-מפד"ל אורי אריאל, אמש במליאת הכנסת.
בחוק הוגדר בתחילה ילד הזכאי לקצבת נכות, רק אם "הוא איננו עצמאי באופן ניכר בהשוואה לבני גילו". בתקנות הביטוח הלאומי נקבע כי תיפקוד כראוי הוא היכולת לבצע ארבע פעולות יומיומיות כלבישה, אכילה, שליטה בהפרשות והתמצאות במרחב. ההגדרות הביורוקרטיות גרמו לכך שילדים חולי לב, או קטועי שתי רגליים לא נכללו בתקנה.
כתוצאה מכך מינתה הכנסת ועדת מומחים, שקבעה כי ההגדרה מפלה לרעה ילדים נכים רבים, וכי יש לשנות את התקנות ולכלול בהם גם מחלות שונות. במסקנות ועדת המומחים פורסם כי 4,000 ילדים נוספים עם מוגבלויות קשות יהיו זכאים לקצבאות נכות מהבטוח הלאומי, בנוסף ל-20,000 הילדים הנכים הזכאים כיום לקיצבה.
מסקנות הוועדה פורסמו לפני שבע שנים ואושרו ע"י ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. אולם רק לאחרונה התקין שר הרווחה יצחק הרצוג (עבודה) תקנות בעניין, וביקש ליישם את דוח הוועדה. השר הרצוג נסוג בעקבות התנגדותו הנחרצת של שר האוצר רוני בר און (קדימה) - והתקנות בוטלו.
ח"כ אורי אריאל פנה בעניין בדחיפות לשר בר און, וזה ציין אמש (יום ד',13.02.08) במליאת הכנסת כי מדובר בסכום של פחות ממאה מיליון ש"ח בשנה, אך התעקש על החלטתו. אריאל ביקש כי ישקול לאשר את הכללת הילדים הנכים, בצורה הדרגתית בשלוש השנים הבאות. אך בר און סירב להתחייב לכך ואמר "אני לא מתחמק מהאתגר הזה, כל הזמן אפשר להיטיב עוד ועוד. אנחנו (משרד האוצר-א.ב) כל הזמן מוסיפים. יש פה סוג של התנגדות עקרונית".
לפי נתוני המועצה לשלום הילד, מתגוררים כיום בישראל כ-180,000ילדים עם נכויות ומחלות כרוניות. כאמור, רק 20,000 מתוכם זוכים לקיצבאות נכות.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
