בעקבות דרישת ארגון עדאלה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, הורו בנק טפחות ובנק ירושלים, לעובדיהם, שלא לדרוש תרגום נוטריוני מהשפה הערבית לשפה העברית במסמכי גירושין המונפקים על-ידי בתי הדין השרעיים - במסגרת הליך קבלת סיוע בשכר דירה.
פניית ארגון עדאלה, באמצעות עו"ד סוהאד בשארה, נעשתה בעקבות דרישת שני הבנקים משש נשים מוסלמיות שהתגרשו לאחרונה בבית הדין השרעי. הבנקים דרשו מהנשים לפנות לעורך דין נוטריוני שיתרגם את מסמכי הגירושין שבידיהן, לעברית, כדי שבקשתן לקבל סיוע בשכר דירה תטופל.
ארגון עדאלה טען בפנייתו אל היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, אל שר הבינוי והשיכון, נתן שרנסקי, ואל מנכ"ל בנק טפחות, חיים פרייליכמן ומנהלת המחלקה לסיוע בשכר, מרינה כסיאן, בבקשה להנחות באופן מיידי את האחראים בבנקים שלא ידרשו תרגום נוטריוני של מסמכי גירושין בערבית.
עו"ד בשארה טענה, כי דרישתם של הבנקים לתרגום נוטריוני למסמכי גירושין שהונפקו על-ידי בתי הדין השרעיים, יש בה משום התכחשות למעמדה של השפה הערבית כשפה רשמית, ובתוך כך מהווה פגיעה באינטרס הציבורי ובלגיטימיות של בית הדין השרעי ומעמדו - כחלק ממערכת בתי המשפט בישראל והרשויות הרשמיות במדינה.
בתשובתם טענו שני הבנקים, כי הינם מודעים להנחיות משרד הבינוי והשיכון שקובעות שהבנק אחראי לתרגם את מסמכי ההרשמה הכתובים בשפה הערבית, ובכלל זה הסכם גירושין ותעודת גירושין, וכי הם עושים כמיטב יכולתם להקפיד על הוראה זו גם לגבי סניפים בהם לא מועסק עובד דובר ערבית.
כזכור, היועץ המשפטי לממשלה נתן הנחיה למשרדים הממשלתיים ביום 4.7.00, בה הדגיש את מעמדה המיוחד של השפה הערבית בישראל, ופיטר כי התרגום נעשה לצרכים מנהליים ולא לשם בדיקת אמיתותם.
בזמנו קבע היועץ המשפטי לממשלה, כי "אל לה לרשות השילטונית להטיל את מלאכת התרגום של המסמך והעליות הכרוכות בכך על אזרח הפונה אליה לצורך קבלת שירות, אלא עליה לקבלו ולהתמודד עם הבנת תוכן המסמך הנדון בכוחות עצמה".
