ישראל אליגוייב תבע את חברת השמירה בע"מ בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים לאחר שעבד כמאבטח ופוטר ללא פיצויים. בכתב התביעה ביקש פיצוי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, הפרשי שכר, גמול שעות נוספות, דמי הבראה ועוד. התובע עבד בחברה מחודש אפריל 2001 ועד לחודש נובמבר 2002 אז היה מעורב בתקרית במהלכה ירה מנשקו והוגש נגדו כתב אישום. הנתבעת בחרה להשעות את התובע לתקופה בלתי מוגבלת ולא לפטרו. לדברי התובע, מדובר בפיטורים בחוסר תום לב, המזכים אותו בזכויות כאילו פוטר בהתאם לחוקי העבודה.
בכתב ההגנה טענה הנתבעת שהתובע התפטר מעבודתו לאלתר לאחר תקרית הירי, וללא הודעה מוקדמת, לאחר שמצא עבודה אחרת. לחילופין אם ייקבע שהתובע פוטר הרי שלדבריה, תקרית הירי מהווה הפרת משמעת חמורה המצדיקה פיטורים בנסיבות שאינן מזכות בפיצויי פיטורים. הנתבעת הוסיפה שהתובע לא עבד שעות נוספות ואין בידיה רישומים של שעות עבודתו. היא הודתה שלא שולמו לו דמי הבראה לאחר שקוזזו נגד חובו בגין דמי הודעה מוקדמת. הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות.
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר קיבלה השופטת דיתה פרוז'ינין, את התביעה בחלקה וחייבה את הנתבעת לשלם לתובע 19,166 שקל פיצויי פיטורים, 11,500 שקל דמי הודעה מוקדמת, 3,119 שקל פדיון חופשה, 20,908 שקל הפרשות למבטחים, 7,000 שקל הוצאות ו-1,269 שקל אגרה. התובע לא קיבל גמול שעות נוספות לאחר שלא הוכיח טענתו וצירף יומני שעות שאמינותם הוטלה בספק ועדותו בעניין לא היתה מהימנה.
"השעיית עובד אפשרית רק כאשר קיימת בעניין זה הוראה בהסכם קיבוצי, בצו הרחבה או בהוראה חוזית אחרת. הנתבעת לא הצביעה על מקור חוקי או הסכמי להשעיה. משכך, מדובר בפיטורים לכל דבר ועניין, שהרי עבודתו של התובע הופסקה ביום: 2.11.2002, מייד לאחר אירוע הירי החמור, והוא לא הוחזר לעבודה עד היום".
השופטת הדגישה שהנתבעת הפסיקה את עבודתו של התובע בעקבות האירוע, "ואין לצפות מעובד שימתין עד בוש, עד שמעבידו יואיל לספק לו עבודה. משהופסקה עבודתו של התובע, מבלי שנעשה ניסיון מצד הנתבעת להחזירו לעבודה, מדובר בפיטורים".
לדבריה, הנתבעת אינה יכולה ליהנות מכל העולמות ולנהוג בחוסר תום לב, כשמצד אחד השעתה את התובע בניסיון להתחמק מתשלום פיצויי פיטורים ומצד שני לטעון שאם ייקבע שפוטר יש לשלול ממנו את הפיצויים בשל הנסיבות. "אילו נהגה הנתבעת ביושר ובתום לב והייתה טוענת כי התובע פוטר בנסיבות השוללות פיצויי פיטורים, ייתכן שהיה מקום להתייחס לטענה זו. ואולם, לא זו הייתה דרכה של הנתבעת". הנתבעת חויבה בהוצאות משמעותיות לאור חוסר תום לבה ולאחר שהתחמקה מלשלם לתובע זכויות המגיעות לו ללא הצדקה.
