זוכה נהג ש'פורמלית' עבר עבירה

בית המשפט לתעבורה בירושלים זיכה (יום ה', 27.3.08) אדם כבן 70 מעבירה של נהיגה ברכב בלי טסט. בזיכוי כתב השופט אברהם טננבוים כי מדובר בנהג "זהיר למופת" שבמשך 46 שנים לא עבר ולו גם עבירה אחת. עוד קבע השופט בהחלטה כי בניגוד לעמדת המדינה, גם בעבירות תנועה יש הגנת "זוטי דברים".

אחרי 46 שנים שהוא נוהג ללא עבירות תנועה, נתפס יגאל מילוא, כשהוא נוהג ברכב שאין לו טסט. הוא הודה באשמה וכתב לבית המשפט כי אין לו עבירות תעבורה וגם את זו עבר בתום לב. הוא ביקש כי האשמה תומר באזהרה.

הגנת "זוטי דברים"

כאמור, השופט החליט לזכות אותו. בהחלטה כתב, "אודה כי בדקתי את רישומיו התעבורתיים על-מנת לוודא טענה זו. ניסיון החיים מלמד שלא תמיד מדייקים הנהגים בתיאור הרשעותיהם הקודמות (אם מחמת שכחה ואם מסיבות אחרות). אולם במקרה שלפנינו אין חולק כי לא נטענה נגד מילוא כל טענה ב-46 שנים האחרונות של נהיגתו". ההחלטה לזכותו התבססה על הגנת "זוטי דברים", וזאת בניגוד לעמדת המדינה כי אין בתעבורה הגנה זו.

ב"זוטי דברים" נקבע, כתב השופט כי "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה, אם תאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך". לדבריו, "היו שפקפקו אם הרציונל של הגנת 'זוטי דברים' חל בתעבורה משום שעברות תעבורה אינן נתפשות על-ידי הציבור כעבירות פליליות של ממש. ישנן סיבות רבות לכך ובין השאר העובדה כי כמעט ואין נהג בארץ אשר לא יחטא. אולם טענה זו לבדה אינה עומדת משום שגם בין עבירות תעבורה ישנן דרגות וחומרות".

מבחן פשוט להפליא

בעיה קשה יותר, הוסיף, "אם נכיר בהגנת 'זוטי דברים' בתעבורה, הרי שאין לדבר סוף. חלק גדול מעבירות התעבורה יכולות להתפס כ'זוטי דברים'. כל נהג יכול לטעון כי האטה ולא עצירה (בתמרור עצור) היא 'זוטי דברים', נסיעה במהירות 10 קמ"ש מעל למותר היא 'זוטי דברים', וכן הלאה. ברור שלא ניתן לקבל זאת. לכן, יש לנקוט משנה זהירות בדיני תעבורה לפני שנקבע כי עבירה ספציפית חוסה בכנפיה של הגנת 'זוטי דברים'. אולם ברור שלא ניתן לטעון בצורה גורפת כי אין הגנת 'זוטי דברים' בתעבורה".

כיוצא מכך, פסק, "הגנת 'זוטי דברים' חלה גם בדיני תעבורה". המבחן המעשי לדבריו לקביעת "זוטי דברים" הוא פשוט להפליא, "אם אחרי ששמע בית המשפט את כל הנסיבות, העדויות והראיות, הגיע למסקנה כי טוב היה לו לכתב אישום זה שלא הוגש משהוגש מראה הדבר כי כנראה מדובר במקרים שבהם מגיע בית המשפט למסקנה שלמרות שנעברה אולי עבירה מהבחינה הטכנית, לא ראוי להגיש את כתב האישום. מסקנה זו של בית המשפט היא ההוכחה הטובה ביותר להיות המעשה מעשה של 'זוטי דברים'".

האם אותו המשטרה צריכה לחפש?

במקרה מילוא, "מדובר בנהג שהוא כנראה זהיר למופת. בית משפט זה ראה מטבע הדברים רישומים תחבורתיים רבים של עשרות אלפי נהגים במהלך השנים. במדינת ישראל נוהגת המשטרה לרשום הרבה מאד הזמנות לדין והודעות קנס לנהגים (כמיליון לשנה). ואם בכל זאת נוהג הנאשם 46 שנה ולא נרשמה לחובתו ולא עבירה אחת, יש לשבחו על כך. אין לנו אלא לקוות שנהגים רבים ינהגו כמוהו".

השופט הוסיף, כשהוא מותח ביקורת על התנהלות המשטרה במקרה מילוא, כי "בית משפט זה כמו כל בתי המשפט לתעבורה חייב לעיתים רבות להעניש נהגים עבריינים בחומרה יתרה. אולם כשם שנוהגים וצריכים אנו לנהוג כלפי נהגים שאינם זהירים. מן הראוי שנתייחס בצורה הפוכה לאלו שהוכיחו על עצמם כי משתדלים הם לנהוג בזהירות הראויה. האם הנאשם שלפנינו הוא הנהג המסוכן אותו צריכה המשטרה לחפש? ולא נוסיף בכך".

מקרה זה לדבריו, "ראוי לחסות תחת כנפיה של הגנת 'זוטי דברים' זאת למרות שפורמלית בוודאי עבר מילוא את העבירה. מכל אלה החלטתי לזכות את הנאשם".